מחקר מצא כי לאחר ההקרנות אשר נעשו לנשים כנגד סרטן השד, הן נמצאו בקבוצת סיכון לפתח מחלות לב. ממצא זה תלוי במינוני ההקרנות אשר האישה קיבלה, ובמשך הזמן בהם היא עברה טיפול זה. הסיכון למחלות לב עלה ככל שזמן ההקרנות התארך ומינוני ההקרנות עלו.
עם זאת, סיכון זה הינו משני למידת היעילות אשר נראתה מההקרנות ביחס לשיפור סיכויי ההישרדות ממחלת הסרטן. לכן, לפני ההקרנות החיוניות להישרדותה של האישה, לא ניכרת התייחסות לסיכון קטן זה, מכיוון שעיקר המאמצים שנעשים הם לרפאה ממחלת הסרטן.
מניעת מחלות הלב באוכלוסיית סיכון זו, כפי שמומלץ לכלל האוכלוסייה לנהוג, צריכה להיעשות על ידי אימוץ הרגלי התעמלות סדירים ועקביים, כמו גם מעקב אחר לחץ דם ורמות כולסטרול. על הנשים הללו להיות מודעות לסיכון הקיים אצלן, ולהיות במעקב אצל קרדיולוג. מעבר לכך, עליהן לשמור על משקל גופן ולהימנע מהשמנת יתר.
במידה והאישה נמצאת בקבוצת סיכון אשר כוללת גם נוכחות של מחלות כרוניות כמו למשל סוכרת, על המעקב להיות צמוד ומפקוח יותר. בהתחשב בעובדה, כי הנשים צריכות לשמור על תזונה בריאה ומאוזנת יותר בכדי למנוע את הישנות המחלה, עליהן גם לעשות כך בנוגע לסיכון ממחלות הלב.
מהלך המחקר והביקורת
המחקר נעשה באנגליה על ידי סוכנות הממשל האנגלי. המחקר כלל 2000 נשים חולות סרטן שד, משבדיה ודנמרק. האבחנה הראשונית של נשים אלו הייתה בין השנים 1958 ל-2001. 963 נשים מתוך קבוצה זו חוותה התקף לב אחד או יותר לאחר טיפולי ההקרנות, ונזקקה לצנתור. 1205 הנשים הנותרות לא פיתחו מחלות לב מכל סוג שהוא.
יש להתחשב בשנים בהן נעשה המחקר, על מנת להבין את השלכת התוצאות. ההקרנות הינן חלק מריפוי סרטן השד על מנת להבטיח ולמנוע חזרת הגידול ותמותה. כיום טכניקות ההקרנה השתנו במעט, ולכן הסיכון למחלות לב אף יורד יותר, במיוחד כאשר ההקרנות נעשות לשד הימני.
מעבר לכך, ישנם אמצעים נוספים אשר מיועדים לשמירה על הלב במהלך ההקרנה, כאשר ההקרנה נעשית לשד השמאלי. מינוני ההקרנות ירדו באופן משמעותי, על מנת להוריד סיכון זה, ולא לפגוע באופן משמעותי מיעילותן כנגד הישנות מחלת הסרטן. יש הטוענים כי הסיכוי לריפוי הינו גדול עשרות מונים מהסיכון הקיים למחלות לב, הקיים בלאו הכי בגיל המבוגר.
משמעות תוצאות המחקר
טיפול הבחירה בסרטן שד לא גרורתי הינו הקרנות, ובמקרה הצורך גם טיפולים הורמונליים וכימותרפיים. מעבר למודעותם וערנותם של הרופאים המטפלים לסיכון הלבבי בו נמצאות נשים אלו, מחקר זה אף מתריע מפני סכנות של טיפולי יתר. כך, אף בכימותרפיה קיימים חומרים אשר עלולים לגרום לבעיות לבביות.
לכן נשים אשר מקבלות גם כימותרפיה בנוסף להקרנות יהיו בסיכון כפול מקבוצת ההשוואה לפתח מחלות לב. ההקרנות עלולות לפגוע בעורקים ולזרז את נטייתם להיסתם, בעוד הכימותרפיה פוגעת במנגנוני כיווץ הלב ובתפקוד המסתמים.
הסיכון אשר עולה ממחקר זה מגדיל את הסיכון למחלות לב ל- 6 נשים מתוך 100 עד גיל 80, בהשוואה לקבוצת הביקורת אשר טוענת כי רק 5 נשים מתוך 100 יפתחו מחלת לב. החוקרים טוענים כי ייתכן ופגיעה לבבית זו הינה רק קצה הקרחון וקיימים בעיות אחרות אשר לא נצפו.
אולם, הביקורת כאמור, שוללת סיכון זה באומרה שטכניקות ההקרנה השתנו, ולכן ההיסטוריה אינה רלוונטית עוד. עם זאת, נדרשת הגנה כלשהי על הלב, גם במינוני הקרנה נמוכים, הן באמצעים מכנים וטכנולוגים והן מבחינת מודעות הנשים והרופאים המטפלים לבעיות פוטנציאליות.
>
