תה מכיל תרכובות פוליפנול וחומרים נוגדי חמצון אשר פעילותם הביולוגית עשויה להיות רלוונטית למניעת סרטן.
מספר מחקרים קליניים אשר עסקו בצריכת תה ומניעת סרטן העלו תוצאות חד משמעיות. מכיוון שישנם גורמים רבים שונים כמו תהליך הכנת התה, שיעור הצריכה, זמינות ביולוגית של תרכובות שונות, עדיין עלולים להיות מחקרים שונים, ולכן המכון הלאומי לסרטן אינו ממליץ בעד או נגד השימוש בתה בכדי להפחית את הסיכון להתפתחות סרטנית.
מרכיבי התה
תה מורכב מפוליפנולים, אלקלואידים (קפאין, תאופילין, ותאוברומין), חומצות אמינו, פחמימות, חלבונים, כלורופיל, תרכובות אורגניות נדיפות), כימיקלים המייצרים אדים ותורמים לריח התה), פלואוריד, אלומיניום, מינרלים ויסודות קורט.
החומר הפעיל והנפוץ ביותר בתה הירוק הוא epigallocatechin-3- (EGCG) .Catechins כאשר הריכוז שלו בחליטות תה ירוקות גבוהות יותר מאשר בסוגי תה אחרים.
למרות שתה קר ומוכן לשתייה הפך להיות פופולרי לשתייה ברחבי העולם, ייתכן שאין לו את אותו תוכן פוליפנול החשוב כל כך, בדומה לתה חלוט. ריכוז הפוליפנול של כל משקה תה תלוי בסוג התה, זמן הבישול וטמפרטורת הבישול. הריכוז הגבוה ביותר של פוליפנול נמצא בתה חם מבושל, ופחות בתה מוכן באופן מיידי ואף פחות בתה קר ומוכן לשתייה.
הקשר בין תה ומניעת סרטן
בין הפעילויות הביולוגיות רבות שלהם, יש לפוליפנולים העיקריים בתה ירוק-EGCG פעילות נוגדת חמצון. לכימיקלים אלה, במיוחד EGCG יש פעילות משמעותית כנוגדי חימצון של רדיקלים חופשיים אשר יכולים להגן על התאים מפני נזקי. DNA
מעבר לכך, הפוליפנולים בתה גם הוכחו כמעכבי התפשטות של תאים סרטניים ומעודדי אפופטוזיס (מוות תאי) במחקרי מעבדה ובבעלי חיים.
במחקרים במעבדה ובבעלי חיים, התה הוכח כמעכב אנגיוגנזה (יצירת כלי דם המספקים את הגידול) ואת פולשנותם של תאי גידול. בנוסף, פוליפנולים בתה עשויים להגן מפני הנזק הנגרם על ידי קרינה אולטרה סגולית, כמו גם ויסות תפקוד מערכת החיסון.
יתר על כן, תה ירוק הוכח כמפעיל אנזימים לסילוק רעלים, כגון גלוטתיון שעשוי לסייע בהגנה מפני התפתחות גידולים. למרות שהשפעות חיוביות רבות פוטנציאליות יוחסו לתה הירוק, כבעל פעילות נוגדת חמצון, המנגנון המדויק שבו התה עשוי לסייע במניעת הסרטן לא הובהר עד סופו.
הוכחת יעילות באמצעות מחקרים
רוב המחקרים העוסקים בשתיית תה ומניעת סרטן התמקדו בתה הירוק. יותר מ -50 מחקרים אפידמיולוגיים שבדקו את הקשר בין צריכת תה וסיכון לסרטן, פורסמו מאז 2006.
תוצאות המחקרים הראו קשר בין צריכת תה לסיכונים מופחתים לסרטן המעי הגס, שד, שחלה, ערמונית וריאות. מספר ניסויים קליניים חקרו גם הם את תפקיד התה הירוק.
ניסויים נוספים בדקו אם תה ירוק או תמציות תה ירוק עשויות לשנות את הסיכון לסרטן הערמונית. במחקר כפול סמיות, מבוקר, נכללו 60 גברים אשר לקחו 200 מ"ג של תה ירוק או פלצבו שלוש פעמים ביום במשך שנה.
גברים אלו היו בסיכון גבוה להתפתחות סרטן הערמונית, אולם לאחר שנה התגלה כי הגברים אשר נטלו תה ירוק חלו פחות בהשוואה לקבוצת הביקורת. שני ניסויים קליניים אחרים, חקרו את השימוש בתמציות תה ירוק והשפעתו על הפחתת רמות האנטיגן הספציפיות לסרטן הערמונית בגברים (PSA), ולא מצאו עדויות לצמצום כזה .לעומת הקשר בין התה לסרטן הערמונית, מחקר אחר בדק את השפעת התה הירוק והשפעתו על נגעים טרום-סרטניים בוושט.
המחקר כלל, 200 משתתפים סיניים עם נגעים אשר טופלו עם 5 מ"ג של תמצית תה ירוק נטול קפאין או פלצבו.
לאחר 12 חודשים, נמצא כי לא היה הבדל בין קבוצות הטיפול בכל הקשור לשינויים בנגעים בוושט או בהתפשטות חריגה של תאים .
ראו גם:
תזונה וסרטן – מה הכי נכון לאכול על מנת למנוע עד כמה שאפשר הופעת מחלה
>
