מדי שנה בשנה מאובחנים בישראל יותר משלושת אלפים מקרים חדשים של סרטן המעי הגס כשלמעלה מאלף חולים הולכים לעולמם כתוצאה מהמחלה הקשה. למעשה נכון ל- 2015.
סרטן המעי הגס הוא הגידול השני ברשימת הגידולים הסרטניים הקטלניים בישראל. נתון זה מתסכל במיוחד כאשר מבינים כי בניגוד לסוגים אחרים של גידולים סרטניים, את הגידול במעי הגס ניתן לאתר בקלות יחסית בשלבים המוקדמים שלו.
כיום ברור מעבר לכל צל של ספק כי איתור מוקדם של סרטן המעי הגס מאפשר לנקוט בצעדים חשובים למניעת התפשטות הגידול והסרתו וכך להציל את חיי החולים.
היחידה למניעת סרטן במערכת העיכול
על רקע הנתונים הקשים והמדאיגים, החליטו להקים במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה יחידה חדשה שכל פעילותה קודש למניעת גידולים סרטניים במערכת העיכול. על ניהול היחידה הופקדה הגסטרואנטרולוגית הבכירה ד"ר אליזבת הלף-און והרעיון העומד מאחורי הקמת היחידה המהפכנית הוצג בתחילת חודש יוני בוועידת הפסגה המדעית של המרכז הרפואי רמב"ם.
היחידה למעשה רותמת את הידע הגנטי המצוי בידינו כיום ואת כל הטכנולוגיות המתקדמות הקיימות לטובת איתור חולים פוטנציאלים בשלבים המוקדמים ביותר של המחלה והצלתם כמובן. אל היחידה החדשה המטופלים מגיעים לאחר שקיבלו הפניה מאונקולוג או מרופא המשפחה שלהם אם כי באפשרותם להגיע ליחידה גם על דעת עצמם, ללא הפניה.
בימים אלה מתגבשים הקריטריונים שיקבעו בעתיד האם המטופל נמצא בסיכון גבוה יחסית לחלות בסרטן במערכת העיכול או לא.
אילו קריטריונים יקבעו מי נמצא בסיכון גבוה?
אלו הנושאים שינויים גנטיים ספציפיים הידועים כיום ככאלו המגבירים את הסיכון לחלות בסרטן במערכת העיכול מהווים את קבוצת הסיכון המרכזית לחלות במחלה. בנוסף יש להזכיר את אלו שהחלימו מהמחלה לאחר שחלו בה בעבר, הנמצאים בסיכון לחזרת הגידול וכן נמצאים בסיכון מוגבר אלו שבמשפחתם ישנם מספר אנשים שכבר חלו בעבר בסרטן במערכת העיכול, ברחם, בדרכי השתן או בלבלב, בדגש על מקרים שהתרחשו בגילאים צעירים יחסית.
כמו יש לתת תשומת לב במיוחד לאנשים בעלי היסטוריה משפחתית או אישית של פוליפים במעי הדק או במעי הגס שכן הפוליפים יכולים להפוך במהלך השנים לגידולים ממאירים. מעבר לכל זה יש להזכיר גם את אלו שסובלים באופן כרוני מצרבות על רקע החזר קיבתי וושטי (רפלוקס קיבה-וושט) שכן אלו האחרונים נמצאים בסיכון מוגבר לחלות בסרטן הוושט.
מניעת תחלואה בקרב אלו הנמצאים בסיכון
כאן למעשה נכנסת לתמונה הרפואה שזכתה זה מכבר לכינוי "רפואה מותאמת אישית": הצוות הרפואי הפועל ביחידה אוסף כמה שיותר מידע על כל מטופל ומרכיב מהסיפור המשפחתי שלו, מתוצאות הבדיקות האנדוסקופיות ומהסיפור הרפואי האישי שלו תמונת מצב עדכנית, בדומה להרכבת פאזל.
אנשי היחידה למניעת סרטן במערכת העיכול עובדים בשיתוף פעולה צמוד עם האגף הכירורגי, עם המכון הגנטי, עם מכון ההדמיה ועם המכון הפתולוגי של בית החולים וכך יכולים לקבוע מה היא דרגת הסיכון הספציפית המהווה את חלקו של כל מטופל ומטופל המגיע ליחידה. לאחר מכן בונים עבור המטופל תכנית מעקב אישית ומנחים אותו לגבי תדירות המעקב והבדיקות שיהיה עליו לעבור בהמשך.
כמו כן אנשי היחידה מציעים למטופלים שירותים ייעודיים מיוחדים למניעת המחלה הסרטנית כמו לדוגמה בדיקות גנטיות מתקדמות, ייעוץ גנטי, אולטרסאונד אנדוסקופי ועוד.
מה בדיוק תכלול תכנית המעקב?
תכנית המעקב תכלול המלצות לביצוע של בדיקות אבחון בתדירות שלא תהווה הפרעה לאורח החיים השגרתי של המטופל. ברוב המקרים מדובר על תדירות של אחת לשנה או שנתיים אם כי ישנם מטופלים שיונחו להגיע לבדיקות סקר בתדירות גבוהה יותר, ישנם שיונחו להתחיל בביצוע בדיקות הסקר בשלב מוקדם יותר (בגיל צעיר יותר מהגיל שבו יש להתחיל לבצע את הבדיקות באוכלוסייה הכללית) וכן ישנם מטופלים שיונחו לעבור בדיקות שלא נהוג לבצע לכלל האוכלוסייה כבדיקות סקר, כמו למשל גסטרוסקופיה.
ישנן גם מטופלות שיומלצו להיכנס לתכנית מעקב גניקולוגית ובמקרים החמורים ביותר ייתכן כי יומלץ למטופלת לעבור ניתוח מניעתי על מנת למנוע את חזרת המחלה בה חלתה בעבר.
מעבר לבדיקות, ישנן הנחיות התנהגותיות שונות שמטרתן לסגל למטופלים אורח חיים בריא כשמן הסתם ככל שהמטופל נמצא בסיכון גבוה יותר, כך ההנחיות מחמירות יותר וההקפדה עליהן צריכה להיות מחמירה יותר.
>
