באופן משונה, ההיסטוריה של מספר מחלות סרטניות קשורה לסיכון מופחת להתפתחות מחלת אלצהיימר.
מחקר חדש בנושא זה, מציע כי כימותרפיה היא הגורם המקשר בין שתי תופעות אלו. החוקרים, אשר הגיעו מבוסטון חקרו את תיקיהם הרפואיים של שלושה וחצי מיליון אנשים, מעל גיל 65.
אנשים אלה חלו בסוגים שונים של סרטן, ונמצאו כבעלי סיכון מופחת להתפתחות אלצהיימר בגיל מבוגר יותר.
סיכון מופחת זה היה משמעותי יותר בין חולי סרטן הכבד והלבלב. לעומת זאת, לא נמצא קשר בין סיכון מופחת וסרטן הערמונית או מלנומה.
מהלך המחקר ותוצאותיו
מחקר זה מתווסף למחקר קודם, אשר התבצע על ידי קבוצה איטלקית, אשר גם היא מצאה קשר כלשהו בין סוגי סרטן מסוימים וסיכון מופחת להתפתחות דמנציה, עד כדי הפחתה ב 35%.
במהלך המחקר האמריקאי, עברו החוקרים על כ 3.5 מיליון תיקים רפואיים של חולי סרטן מסוגים שונים, בין השנים 1996 ו- 2011.
חולים אלה היו ללא סימני נוירולוגיים או התחלתה של דמנציה בתחילת המחקר. המחקר נמשך כשש שנים בממוצע, אשר במהלכם כ 82,000 אנשים אובחנו עם אלצהיימר. כרבע מחולים אלה היו בעלי 19 סוגי סרטן שונים.
כך המסקנה הייתה כי רק מרבית סוגי הסרטן היוו גורם מגן מפני התפתחות אלצהיימר, אך לא כולם. סרטן הכבד נקשר להפחתת הסיכון ב- 51%, בעוד סרטן הלבלב נקשר להפחתה של 44% להתפתחות אלצהיימר.
סרטני הוושט, מלנומה, סרטן הריאות ולוקמיה נקשרו עם סיכון מופחת לאלצהיימר, בטווח של 33%-23%. הפחתה זו בסיכון לא הייתה יכולה להיות מוסברת במוות מוקדם של חולי הסרטן. כאשר חיפשו החוקרים את הקשר בין שני הגורמים, וחקרו את הטיפולים אשר עברו חולים אלה כנגד סוגי הסרטן השונים, הם מצאו כי דווקא טיפולים כימותרפיים, ולא הקרינתיים היוו גורם מגן מפני אלצהיימר. ההנחה היא כי חלק מהטיפולים הכימותרפיים מגנים מבחינה נוירולוגית.
השלכות המחקר
מטרת המסר היוצא ממחקר זה הוא לא להגביר או לעלות את השימוש בכימותרפיה כטיפול מונע כנגד מחלת האלצהיימר. כמו כן, אין המחקר תומך במסקנה כי אם יש לאדם סרטן, הוא לא יחלה באלצהיימר. אלא ההנחה היא כי הוא נמצא בקבוצה בעלת סיכון מופחת להתפתחות מחלה זו, בהתאם לסוג הסרטן ממנו הוא סבל.
עם זאת, יש לשים לב כי חולי סרטן מועדים יותר להתפתחות שבץ מוחי, אוסטאואטריתיס, בעיות עיניים כמו קטרקט ואפילו למחלות דמנטיות אחרות מאלצהיימר.
יש לזכור כי מחקר זה נחשב כמחקר מקדים, עד אשר יאושר לפרסום בכתב עת אשר מאמריו עוברים ביקורת עמיתים בכדי לוודא כי הוא נערך על פי כל כללי הניסויים הקליניים והמדעיים.
מעבר לכך, המסקנה מנסה להתמקד בהשפעות או בהשלכות הפוטנציאליות של הטיפולים הכימותרפיים במוח או באיברים אחרים, בכדי שאפשר יהיה ללמוד באמצעותם על הטיפול הפוטנציאלי למחלת האלצהיימר.
במידה ונמצא בטיפולים הכימותרפיים מנגנון המתאים גם כטיפול במחלת האלצהיימר, מחקר זה עשוי לקרב את הטיפול המיוחל גם למחלה זו, הנחשבת נכון להיום, כחשוכת מרפא.
התרופות הכימותרפיות אשר נמצאו כבעלות סיכוי או פוטנציאל בקרב כנגד מחלת האלצהיימר הינן אותו תרופות אשר מטפלות בסרטני הדם, ריאות וכבד.
עם זאת, יש צורך במספר מחקרים נוסף אשר יוכל לאמת מסקנה זו, ולהמשיך בקו חקירה זה. במידה ויהיו עוד מספר מחקרים אשר ימצאו כי כימותרפיה נקשרת לסיכון מופחת לאלצהיימר, זה עשוי להיות סימן מעודד לחוקרים אחרים שיוכלו למצוא את הטיפול היעיל למניעת מחלת האלצהיימר בעתיד.
>
