היסטולוגיה (בעברית: חקר הרקמות או תורת הרקמות) הוא ענף בביולוגיה המתמקד בחקר של מבנה הרקמות בצמחים, בעלי 
חיים ובני אדם. השיטה ההיסטולוגית מבוססת על נטילת דגימות מרקמות ובחינה שלהן מתחת לעדשת המיקרוסקופ. כיוון שבדרך כלל התאים שמרכיבים את הרקמה הם חסרי צבע, נהוג לצבוע אותם בשיטות שונות כמו צביעה ויטלית, צביעת MASSON ועוד.
הכנת דוגמית רקמה לבדיקה היסטולוגית – כך עושים את זה
את דוגמית הרקמה ניתן לקחת מהגוף החי, מרקמה שהוסרה מהמטופל או מהגוף המת (בנתיחה שלאחר המוות). לאחר שנוטלים את דוגמית הרקמה, הדוגמית עוברת מספר תהליכים על מנת שניתן יהיה לבחון אותה מתחת לעדשת המיקרוסקופ. תהליכים אלו כוללים בין השאר המסה של ממברנות התאים על מנת שניתן יהיה להחדיר לתאים מולקולות צבע שונות (החדרה), שימור של הרקמה או התא על מנת שבעקבות תהליכי ההכנה לא יחולו שינויים בדוגמית (קיבוע), הנחת הדגימה על זכוכית ייעודית (הרכבה) וצביעה של הרקמה בצבענים שונים כמו אאוזין, יוד, קומאסי כחול או המטוקסילין.
הכירו את מדד גליסון להערכת דרגת הממאירות של סרטן הערמונית
היסטופתולוגיה הוא אחד הענפים בתחום ההיסטולוגיה. ענף זה מתמקד בחקר של רקמות חולות, כשבין היתר מדובר בחקר רקמות שנלקחו מגידולים סרטניים. אחת הדוגמאות הטובות ביותר לאופן שבו נעשה שימוש בהיסטולוגיה בתחום האונקולוגיה הוא מדד גליסון. מדד גליסון משמש את הרופאים בבואם להעריך את רמת הממאירות של גידולים סרטניים בבלוטת הערמונית. כיוון שמדובר בגידול המתפתח באיטיות רבה, לא תמיד יש צורך לטפל בו באופן אגרסיבי. מדד גליסון ממש איפוא לקביעת הפרוגנוזה ובהמשך, בשילוב פרמטרים נוספים, לתכנן את תכנית הטיפולים המתאימה למטופל.
סך הכול מדד גליסון מאפשר לסווג את רמת הממאירות של גידולים אלה לחמש רמות שונות מ-5-1. ככול שהרמה גבוהה יותר, כך דרגת הממאירות גבוהה יותר בהתאם. מדד גליסון נע בין 10-2 כיוון שהוא מהווה סכום של זוג הערכים השכיחים ביותר שנמדדו ברקמה: הערך הראשון מייצג את מידת האבנורמליות של רוב התאים (לכל הפחות 51 אחוזים מהתאים) והערך השני, את מידת האבנורמליות של יתר התאים בדוגמית.
דרגות הממאירות המתקבלות בסיום בדיקה היסטולוגית:
- רמה 1 – זוהי דרגת הממאירות הנמוכה ביותר שכן דירוג זה ניתן לרקמות שבהן בלוטות ההפרשה של הערמונית קטנות ומקובצות בצברים. למעשה דירוג של רמה 1, מעיד על כך שהרקמה מזכירה מאוד מבחינה היסטולוגית את המראה של רקמה בריאה.
- רמה 2 – גם במקרה הזה בלוטות ההפרשה מקובצות בצברים אך בניגוד לרמה 1, ברמה 2 הבלוטות גדולות יחסית וממוקמות במרחק גדול יותר זו מזו.
- רמה 3 – התאים שמרכיבים את הבלוטות כהים מאוד וחלקם עזבו את הבלוטות והצליחו לחדור לרקמה הסובבת אותן.
- רמה 4 – רקמה שדורגה ברמה 4, כוללת מעט מאוד בלוטות הפרשה שניתן לזהות בבירור ולעומת זאת ברקמה הסובבת ניתן לראות כמות גדולה יחסית של תאים.
- רמה 5 – בדרגת הממאירות הגבוהה ביותר כבר לא ניתן לזהות בלוטות מוגדרות ברקמה והתאים מפוזרים ברקמה הסובבת.
דרגות הממאירות של גידולי שד
דוגמה נוספת לדירוג של ממאירות באמצעות בחינת דוגמית רקמה מתחת לעדשת המיקרוסקופ, ניתן למצוא בשיטת הדירוג של גידולי שד. גם במקרה הזה, ככול שדוגמית הרקמה דומה במראה שלה לדוגמית של רקמה בריאה, כך הדירוג שלה נמוך יותר בהתאם.
חשוב להבחין בין הדירוג של שלב המחלה, המבוסס על מידת ההתפשטות של הגידול (Staging), לבין דירוג הממאירות של המחלה (Grading), המבוסס על מאפיינים מורפולוגיים של רקמת הגידול. הכוונה היא למשל לקצב החלוקה המיטוטית (מדד לקצב הגידול והחלוקה של התאים הסרטניים), גודל גרעיני התאים, צורתם של גרעיני התאים הסרטניים ועוד.
בדומה למדד גליסון, גם במקרה של דירוג הממאירות של גידולי שד, הדירוג מאפשר לרופאים לבנות תכנית טיפולים המותאמת אישית למטופלת. דירוג הממאירות הוא כמובן רק אחד מהשיקולים שכוללים בנוסף את שלב הגידול, גילה של המטופלת, מצב בריאותה הכללי ועוד.
מקורות ולקריאה נוספת:
מדד גליסון – ויקיפדיה
Tumor grade – NIH – national cancer institute
למה משתמשים בצבענים בדוגמאות ביולוגיות? מכון דוידסון
Histology – wikipedia
סרטן הערמונית: מגוון טיפולים – זאפ דוקטורס
>
