סרטן ריאה הוא אחד מסוג הסרטן הקטלניים ביותר, וגורם המוות המוביל מסרטן בעולם, בשנים וגברים. מאמצים רבים נעשים על מנת למצוא תרופות חדשות ויעילות יותר למחלה זו, אך התוצאות, בינתיים, מאכזבות למדי.
שני סוגי גידולים אלו שונים זה מזה באופן מהותי בקצב ההתפתחות של הגידול, בתגובה לטיפול כימותרפי, ובאפשרות לנתח את החולים בעת האבחנה של הגידול. גידולים שאינם מסוג "תאים קטנים", נוטים בדרך כלל להתפתח באופן איטי יותר, ולשלוח גרורות מאוחר יותר, אבל תגובתם לטיפול הכימותרפי פחות טובה.
קולטנים לפקטורי גדילה ומקומם בהתפתחות גידולים ממאירים
פקטורי הגדילה נקלטים בקולטנים המצויים בדרך כלל על פני ממברנת התא. קישור של פקטור גדילה לקולטן מביא להפעלה של שרשרת אותות שבסיומה ייוצרו חלבונים שונים ותחל חלוקת התא.
התרופה "אפאטיניב" ומנגנון הפעולה שלה
התרופה אפאטיניב (Afatinib) היא תרופה הפועלת במנגנון של חסימת הקולטן המכונה EGFR (Epidermal Growth Factor Receptor). קולטן זה הוא מסוג "טירוזין קינאז", והתרופה מעכבת אותו באופן בלתי הפיך. כתוצאה מחסימה זו, נפגעת מערכת האותות המובילה להתחלקות התא, והתקדמותו של הגידול הסרטני נבלמת. שמה המסחרי של התרופה הוא "גילוטריפ" (Gilotrif)
"אפאטיניב" כטיפול חדש לחולים עם סרטן ריאה
מחקרים בסדרה זו זכו לשם LUX-Lung, ולאור היעילות שנצפתה במחקרים אושרה לאחרונה התרופה לשימוש על ידי מנהל התרופות האמריקאי (FDA), גם כטיפול בקו ראשון בסרטן ריאה מסוג תאים שאינם קטנים כאשר המחלה מפושטת או גרורתית.
תופעות הלוואי העיקריות הידועות שנמצאו במחקר זו אצל החולים שנטלו את התרופה היו שלשולים (אצל כמעט 90% מהמטופלים), ופריחות עוריות.
מחקר אחר שפורסם ביולי האחרון בכתב העת Journal of clinical Oncolgy דיווח שאפאטיניב יעילה יותר מטיפול כימותרפי בשיפור סימפטומטי של קוצר נשימה ושיעול (אם כי היא כנראה פחות יעילה בהשוואה לכימותרפיה ביחס לתופעות לוואי אחרות).המחקר בתרופה חדשה זו ממשיך במלוא עוזו, וגם בישראל נערכים מחקרים הבוחנים שימוש בתרופה. ייתכן שבעתיד הקרוב תהפוך תרופה זו למרכיב חשוב ומשמעותי בטיפול בחולי סרטן הריאה, ואולי גם תאריך את חייהם ותשפיע לטובה על אורח החיים שלהם.
