סרטן ריאה הוא אחד מסוג הסרטן הקטלניים ביותר, וגורם המוות המוביל מסרטן בעולם, בשנים וגברים. מאמצים רבים נעשים על מנת למצוא תרופות חדשות ויעילות יותר למחלה זו, אך התוצאות, בינתיים, מאכזבות למדי.
נהוג לחלק את גידולי הריאה הממאירים לשני סוגים עיקריים: סרטן ריאה מסוג "תאים קטנים" (Small cell lung cancer – SCLC), וסרטן ריאה שאיננו מסוג "תאים קטנים" (Non-small cell lung cancer – NSCLC).
שני סוגי גידולים אלו שונים זה מזה באופן מהותי בקצב ההתפתחות של הגידול, בתגובה לטיפול כימותרפי, ובאפשרות לנתח את החולים בעת האבחנה של הגידול. גידולים שאינם מסוג "תאים קטנים", נוטים בדרך כלל להתפתח באופן איטי יותר, ולשלוח גרורות מאוחר יותר, אבל תגובתם לטיפול הכימותרפי פחות טובה.
קולטנים לפקטורי גדילה ומקומם בהתפתחות גידולים ממאירים
כחלק מהתהליך המורכב של התפתחות גידול ממאיר, זקוקים התאים הממאירים לאיתותים חיצוניים שמאפשרים להם להתחלק ולהתפתח. אותות חיצוניים אלו מכונים "פקטורי גדילה" והם מופרשים בגוף גם באופן טבעי.
פקטורי הגדילה נקלטים בקולטנים המצויים בדרך כלל על פני ממברנת התא. קישור של פקטור גדילה לקולטן מביא להפעלה של שרשרת אותות שבסיומה ייוצרו חלבונים שונים ותחל חלוקת התא.
תאים ממאירים מפתחים אסטרטגיות שונות כדי להפחית את התלות בפקטורי הגדילה ולהתחלק באופן בלתי מבוקר. כחלק מהתהליך הטבעי של גידולים סרטניים, הקולטנים של פקטורי הגדילה עוברים שינויים (מוטציות) שהופכים את הקולטן לפעיל באופן תמידי. קולטנים רבים של פקטורי גדילה הם מסוג "טירוזין קינאז", וחסימה שלהם מהווה אלמנט חשוב בהתפתחות התרופות החדשניות ביותר כנגד סרטן.
התרופה "אפאטיניב" ומנגנון הפעולה שלה
התרופה אפאטיניב (Afatinib) היא תרופה הפועלת במנגנון של חסימת הקולטן המכונה EGFR (Epidermal Growth Factor Receptor). קולטן זה הוא מסוג "טירוזין קינאז", והתרופה מעכבת אותו באופן בלתי הפיך. כתוצאה מחסימה זו, נפגעת מערכת האותות המובילה להתחלקות התא, והתקדמותו של הגידול הסרטני נבלמת. שמה המסחרי של התרופה הוא "גילוטריפ" (Gilotrif)
"אפאטיניב" כטיפול חדש לחולים עם סרטן ריאה
מחקרים שבוצעו בשנים האחרונות הצביעו על יעילות של תרופה זו בחולים עם סרטן ריאה שאיננו מסוג "תאים קטנים" (NSCLC). תרופה זו פעילה בחולים שפיתחו מוטציות בקולטן ל – EGFR, והראתה פעילות כנגד המחלה בכמה מחקרים קליניים שפורסמו בכתבי עת רפואיים מובילים.
מחקרים בסדרה זו זכו לשם LUX-Lung, ולאור היעילות שנצפתה במחקרים אושרה לאחרונה התרופה לשימוש על ידי מנהל התרופות האמריקאי (FDA), גם כטיפול בקו ראשון בסרטן ריאה מסוג תאים שאינם קטנים כאשר המחלה מפושטת או גרורתית.
מחקר LUx-Lung1 הראה שאפאטיניב יעילה יותר מכימותרפיה במדדים הקשורים לתגובה לטיפול התרופתי, וזמן ללא התקדמות הגידול (progression free survival = PFS). עם זאת, לא נמצא שתרופה זו יעילה יותר מהטיפול הכימותרפי הסטנדרטי ביחס לשרידות הכללית של חולי סרטן ריאה מסוג תאים שאינם קטנים.
תופעות הלוואי העיקריות הידועות שנמצאו במחקר זו אצל החולים שנטלו את התרופה היו שלשולים (אצל כמעט 90% מהמטופלים), ופריחות עוריות.
מחקר אחר שפורסם ביולי האחרון בכתב העת Journal of clinical Oncolgy דיווח שאפאטיניב יעילה יותר מטיפול כימותרפי בשיפור סימפטומטי של קוצר נשימה ושיעול (אם כי היא כנראה פחות יעילה בהשוואה לכימותרפיה ביחס לתופעות לוואי אחרות).
המחקר בתרופה חדשה זו ממשיך במלוא עוזו, וגם בישראל נערכים מחקרים הבוחנים שימוש בתרופה. ייתכן שבעתיד הקרוב תהפוך תרופה זו למרכיב חשוב ומשמעותי בטיפול בחולי סרטן הריאה, ואולי גם תאריך את חייהם ותשפיע לטובה על אורח החיים שלהם.
