תימומה

גידול. התימוס בולט בעיקר אצל ילדים (אצלם ניתן להבחין בו בקלות בצילום חזה), והוא מתנוון ומאבד מגודלו עם ההתבגרות.

תפקידו של התימוס מורכב למדי, והוא כולל "חינוך" של תאי הדם הלבנים הנקראים לימפוציטים. הלימפוציטים עוברים סדרה של תהליכים בתימוס, שבהם נבחרים התאים שיגיבו רק כנגד פולשים זרים בגוף, ולא כנגד מרכיבים עצמיים.

לכן, התימוס חשוב במניעה של תהליכים אוטואימוניים בגוף, שבהם מערכת החיסון תוקפת חלבונים שנמצאים באופן תקין ברקמות השונות. עדין לא ברורים לגמרי התהליכים המלאים שעוברים תאי הדם הלבנים בתימוס, ותפקידו בגיל המבוגר.

תימומה – סימנים וסימפטומים

תימומה הוא גידול של תאי התימוס. גידול זה שייך לקבוצת הגידולים המוכנים קרצינומות, מכיוון שהוא מתפתח מתאי אפיתל, המחוברים זה לזה בקשרים חזקים. הגידול מופיע בעיקר בגיל המבוגר, סביב העשור החמישי והשישי לחיים.

כמחצית מהחולים עם תימומה הם א-סימפטומטים, כלומר מרגישים כשורה ללא כל תלונות. במקרים אלו הגידול מתגלה בדרך כלל במקרה, בעת בדיקה שגרתית או במהלך אשפוז שסיבתו איננה קשורה לתימומה. אצל המחצית האחרת של החולים הגידול יכול לגרום למגוון של סימפטומים: כאב בחזה, קוצר נשימה, שיעול, חום, הזעות לילה, עייפות, תשישות ועוד.

אצל כשליש מהחולים עם תימומה מופיעה במקביל מחלה אוטואימונית – מיאסטנה גרביס. מחלה זו מאופיינת ביצירת נוגדנים המכוונים כנגד מרכיבים עצמיים של הגוף , הקולטנים למעבירים העצביים על פני השריר. כתוצאה מפעילות אוטו-אימונית זו מופיעה חולשת שרירים בדרגת משתנות, שמשפיעה באופן טיפוסי על שרירי העיניים, אך יכולה להחליש כל אחד משרירי הגוף.

תימומה נקשרה, באחוזים נמוכים יותר, גם למחלות אחרות: פגיעה בייצור כדוריות הדם האדומות (Red cell aplasia), רמה נמוכה של נוגדנים בדם (Good’s syndrome), ומחלות דלקתיות ואטואימוניות אחרות.

אבחנה של תימומה

תימומה היא סיבה אופיינית לגידול בבית החזה הקדמי. בגידול כזה ניתן להבחין בצילום חזה פשוט, ולאפיין אותו באופן ברור יותר בבדיקות הדמייה מתקדמות, כדוגמת בדיקת CT.

עם זאת, אמצעי הדמייה אינם מספקים לאבחנה מוחלטת של תימומה, ויש צורך בפרוצדורה פולשנית כדי לאשש את האבחנה.

כדי ליטול דגימת רקמה מספקת (שתבחין, למשל, בין תימומה לבין לימפומה) אפשר לערוך ניתוח קצר הכולל פתיחה חלקית של בית החזה, או נטילת דגימה במדיאסטנוסקופיה (החדרת צינור עם מצלמה לחלל בו נמצא התימוס). אם אכן מדובר בתימומה, בדיקות ההדמייה חיוניות כדי להבין את מידת ההתפשטות של המחלה בגוף.

מערכת דירוג (staging) שפותחה לתימומה מאפשרת לחזות את הפרוגנוזה של החולים, בדומה למרבית הגידולים הממאירים, ולתכנן טיפול מתאים.

הדירוג תלוי במידת החדירה של הגידול , פלישה לאיברים סמוכים, מעבר לקרומי הפלוארה הריאתיים והימצאות גרורות מרוחקות. גידול בשלבים הראשונים הוא בעל פרוגנוזה טובה למדי, בעוד שגידול מתקדם מסוכן יותר לחולים.

הטיפול בתימומה

הטיפול בתימומה תלוי בשלב בו התגלתה המחלה. כאשר הגידול התגלה בשלב ראשוני, הוא מוקף קופסית ואינו חודר לאיברים סמוכים, הסרה שלו בניתוח בדרך כלל מספקת החלמה מלאה.

בגידולים בשלבים מקתדמים יותר נעזרים בטיפול בקרינה לבית החזה כדי לצמצם את שיעורי החזרה של המחלה.  במחלה מתקדמת או מפושטת נעזרים , בנוסף לניתוח וטיפול בקרינה, בתרופות כימותרפיות (בדרך כלל כטיפול מקדים לניתוח: נאו-אדג'ובנטי).

התכשירים הכימותרפיים שנמצאים בשימוש הם מקבוצת מלחי הפלטינום והאנטרציקלינים. אפשר לשלב תרופות אחרות וגם סטרואידים בטיפול, אך עדיין אין הסכמה על פרוטוקול יחיד שהראה את היעילות הגדולה ביותר בטיפול במחלה.  גם מחלות המופיעות יחד עם תימומה נוטות להתאזן עם הניתוח להסרת התימוס, בעיקר מיאסטנה גרביס (שיפור נצפה בכשני שליש מהחולים).

>

גידול

מגזין נגיש ומקצועי על כל מה שקשור למחלת הסרטן- סוגי סרטן, אבחון וטיפול. 
אנחנו כאן לתת לכם מידע אמין ואיכותי בצורה נוחה לקריאה.

תוכן עניינים

דילוג לתוכן