אחד מהפחדים הגדולים ביותר של נשים אשר חלו בסרטן ומקבלות טיפול הוא הסיכוי שיאבדו פוריותן שתמנע מהם את היכולת ללדת. אישה אשר שרדה את התופעות הקשות של 
טיפולי הכימותרפיה וההקרנות ונאלצת להתבשר כי לא תוכל להביא ילדים לעולם, עוברת לרוב משבר לא פשוט.
המודעות לשימור הפוריות גוברת מאוד בשנים האחרונות ויותר נשים וגברים צעירים, המתמודדים עם מחלת הסרטן מעוניינים לשמר את פוריותם.
מגברים נהוג לשמר דגימת זרע ולהקפיא אותו למקרה שיהיה בו צורך בעתיד. אצל נשים לעומתם, התהליך מורכב יותר המצריך טיפול טרם התחלת טיפולי אנטי-סרטניים.
הפגיעה בפוריות במהלך הטיפולים
מצב בו אישה מפסיקה לקבל ווסת ולבייץ לפני גיל 40 מוגדר כ"כשל שחלתי מוקדם" וגורם לפגיעה אנושה בפוריות . שכיחות התופעה באוכלוסיה הכללית היא כ-0.9%.
הקרינה במהלך טיפולי טיפולי הקרנות נועדה לפגוע בתאי הגידול ולהשמיד אותם. קרינה זו נקראת קרינה מייננת. נעשה מאמץ לצמצם את הפגיעה של הקרינה ברקמות השכנות אך לא ניתן למנוע זאת לחלוטין. בעת הטיפולים בקרינה בסרטן אשר ממוקם באזור האגן, ישנו סיכון שזקיקים המכילים את הביציות בשחלה ייפגעו.
במקרים רבים נעשה שימוש גם בתרופות כימותרפיות. למעשה, מדובר בחומרים שונים שמשרים מוות לתאים מתחלקים, שהם תאי הגידול, אך לא רק להם. זקיקים בשחלה הנמצאים בגוף האישה הינם מוגבלים
הטיפולים הכימותרפיים הורסים את הזקיקים, מפחיתים את כמותם ופוגעים באיכותם ולכן נשים רבות מבקשות לשמר את פוריותן טרם התחלת הטיפול הכימותרפי. בנוסף, ממליצים שלא רצוי להיכנס להריון ב-12 החודשים שלאחר הטיפול הכימותרפי מחשש להישארות חלקיקים רעילים של התרופה הכימותרפית בגוף.
השיטות הקיימות לשימור פוריות
מרבית השיטות הקיימות לשימור פוריות בנשים מתבססות על שימור בהקפאה בטמפרטורה נמוכה מאוד המאפשרת שמירה על חיות של תאים ורקמות. חשוב לציין שלא כל שיטות ההקפאה שנזכיר במאמר זה אפקטיביות במידה שווה.
הקפאת עוברים היא שיטה נפוצה לנשים המתקשות להיכנס להריון ועל כן גם בתחום של שימור פוריות. בתהליך הטיפולי האישה נאלצת לעבור הפריית מבחנה: שילוב של הביצית שלה ומזרע של בן זוג או תורם. לאחר מכן, העוברים שנוצרו מהשילוב של הביצית והזרע – מועברים להקפאה. הוכח כי כושר הישרדותם של עוברים שהוקפאו הינו גבוהה ולכן, זוהי שיטה נפוצה, נוחה ומקובלת ביותר.
קיימת אפשרות נוספת והיא להקפיא תאי ביצה בוגרים שנשאבים מהאישה לאחר טיפול הורמונלי אינטנסיבי שגורם לזקיקים להתבגר. שיטה זו פחות יעילה ואפקטיבית כיוון שלביציות בוגרות יש נטייה להיהרס בזמן ההקפאה.כדי להבטיח שהביציות יהיו תקינות לשימוש בעתיד יש לבצע הפריה בגוף האישה מספר שעות לאחר שאלה יופשרו. שיטה זו מתאימה יותר לנשים שאינן רוצות להקפיא את העוברים שלהן מטעמי נוחות למשל, כאשר אין להן בן זוג.
שיטה נוספת לשימור הפוריות הינה שאיבת ביציות שאינן בוגרות מרקמת השחלה והקפאה שלהן. שיטה זו, יחסית לקודמת, היא קלה ופשוטה למדי אולם נדרש שימוש בטכנולוגיה מתקדמת על מנת להקפיא את תאי הביצה ביעילות.
שיטה נוספת וחדישה יותר היא הקפאת רקמת השחלה.על מנת להשיג רקדמה יש לבצע ניתוח לפרוסקופי בבטן החולה ולקחת פיסה מן השחלה. הפיסה הזו שנחתכה מוקפאת ולאחר מכן מושתלת באישה הבריאה לאחר שהבריאה מן המחלה. החחש היחידי בטיפול זה היא כי הרקמה המוקפאת שנשתלה ספחה אליה תאים סרטניים אשר רק מחכים לפרוץ בשנית.
דרכים נוספות לשמירה על הפוריות: מתן תרופות כימותרפיות המקטינות פגיעה בשחלות, טיפול על ידי הורמונים, ניתוח להעברת השחלות למיקום מרוחק ממקום ההקרנה. חשוב לזכור תמיד, שגם אם כל הדרכים והטיפולים השונים לא עזרולשמר פוריות טרם הטיפול האנטי-סרטני תמיד אפשר לדלות ביצית ממאגר תרומת ביציות ולשתול אותו לאחר ההבראה. כמו כן, הדרך לשימור פוריות וסוג הטיפול תלוי לחלוטין במצבה הפיזי והנפשי של האישה, בדרגת המחלה וברצונה האישי.
