מה הקשר בין שברים בגוף לבין סרטן השד? התשובה לכך – אסטרוגן

אוסטאופורוזיס גורמת להיחלשות רקמת העצם, ובכך למעשה מגבירה את הסיכון לשברים הנובעים מנפילה, לחץ ותנועה לא נכונה.

מחלה זאת מתבטאת בדחיסות מופחתת של המינרלים בעצם בעקבות פגיעה במצבורי הסידן.  שברים הנגרמים כתוצאה מאוסטאופורוזיס לרוב מתרחשים במפרק הירך, בשורש כף היד או בעמוד השדרה.

שימוש בתרופות מסוימות, תזונה לקויה, מחסור בפעילות גופנית ומשקל יתר, מובילים לאובדן מסת עצם ובכך למעשה לאוסטיאופורוזיס. אוסטיאופורוזיס, בדומה לסרטן השד, היא מחלה ששכיחותה גוברת בקרב אוכלוסיות נשים מבוגרות.

סרטן ואוסטאופורוזיס

לשתי המחלות בסיס משותף והוא הורמון האסטרוגן. קיימים שני סוגים שונים של קולטני אסטרוגן ברקמת השד, קולטן אלפא וביתא.

תפקידו של קולטן הביתא בסרטן נותר שנוי במחלוקת ואילו, תרומתו של קולטן אלפא להיווצרות גידול סרטני ברורה.

שני הקולטנים נושאים חלקים המתחברים לדי אן איי בגרעין התא. כאשר  מולקולת אסטרוגן נכנסת לתא, היא נקשרת לקולטן והקומפלקס נודד לתוך הגרעין ומוביל לייצור של חלבוני שעתוק, אשר בהמשכם גורמים לשינויים בתא. לכן, בשל מאפייניו של האסטרוגן, לתגובה שההורמון יוצר, יכולות להיות השלכות שליליות בחולות בעלות כמויות גדולות של קולטנים מסוג זה בתאים. הורמון זה למעשה גורם להתחלקות וריבוי התאים ומגביר את הסיכון לסרטן.

להורמון האסטרגון תפקיד חשוב בתהליך בניית העצם ובשמירה על מבנה תקין של מערכת השלד. אסטרוגן מעכב שפעול של תאים המכונים בשם אוסטאוקלסטים לפירוק העצם.

נשים בגיל המעבר, החוות ירידה ברמות אסטרגון, חשופות ונמצאות בסיכון מוגבר להתפרקות רקמת העצם בקצב מואץ, תופעה המגבירה את הסיכון לשברים.

סרטן השד ושברים

נשים החולות בסרטן השד, מקבלות לעיתים טיפולים הגורמים לירידה בצפיפות העצם ולשברים. תרופות הורמונאליות כמו מעכבי ארומטאז, מפחיתות את רמות האסטרוגן, עד לערכים אפסיים ובכך למעשה מגבירות את הסיכון לשברים כתוצאה מירידה בצפיפות רקמת העצם, מצב המכונה בשם אוסטיאופורוזיס.

גורמים נוספים המגבירים סיכון להיווצרות אוסטיאופורוזיס בחולות סרטן השד עשויים להיות טיפולי כימותרפיה, כריתת השחלות, נשים מבוגרות, ושימוש בטמוקסיפן, תרופה הפועלת לחסימת אפקט האסטרוגן.

האם קיימות בדיקות לאבחון?

בכנס ראשון מסוגו שנערך לאחרונה בבית החולים סורוקה, באר שבע במסגרת המחקר במחלת הסרטן, הוצגו ממצאי מחקר בשיתוף של מרכז האונקולוגי בסורוקה ובית החולים לסרטן בניו יורק.

במחקר השתתפו למעלה  מ-14,000 נשים אשר עברו בדיקות צפיפות עצם בין השנים 2003 -2011. המחקר חשף כי נשים אשר אובחנו עם סרטן השד היו בסיכון מוגבר של כ-40% להיווצרות שברים אוסטיאפורוטיים.

מסקנת החוקרים היא שייתכן כי עצמות של נשים החולות בסרטן שד, עשויות להיות שבירות יותר בצורה שלא ניתן לאבחן בבדיקת צפיפיות עצם.

מתוך כך ניתן להסיק כי הרופאים עשויים להתקל בקשיים לאיבחון מוקדם של שברים אוסטאופורוטיים באמצעות בדיקה לצפיפיות העצם. בבית החולים סורוקה ממשיכים לחקור את התחום ולבחון את האפשרות אם קיים הבדל בצפיפות העצם בין נשים הלוקות בסרטן השד לבין נשים ללא סרטן השד המאובחנות עם אוסטיאופורוזיס.

האם חולות סרטן יכולות לפעול כדי למנוע שברים?

נשים החולות בסרטן נמצאות בסיכון מוגבר לשברים בגופן. כדי למנוע שברים ניתן לנקוט במספר דרכים לבריאות השלד והעצמות. ראשית, תזונה עשירה בסידן ובויטמין D, מספקת הגנה לרקמת העצם ומסייעת בשמירה על מבנה תקין של השלד.

וויטמין D, למעשה אחראי על ספיגת סידן וזרחן במערכת העיכול ומסייע לספיגת הסידן בכליות. בנוסף לתזונה נכונה, חשוב להקפיד על פעילות גופנית אופטימאלית לצורך חיזוק מערכת השלד והשרירים, לשמור על משקל גוף תקין ולמנוע נפילות.