סרטן הוא מונח המתייחס למצבים רפואיים בהם תאי הגוף מתחלקים ללא צורך ויוצרים גוש המכונה גידול שיכול להיות שפיר או ממאיר. גידול שפיר מאופיין בעובדה שהתאים גדלים רק באזור מסוים לעומת גידול ממאיר שבו לתאים קיים פוטנציאל להתפשטות גם לאיברים המרוחקים מהמיקום המקורי על ידי שליחה של גרורות הנעשית על ידי מערכת הלימפה או הדם.
מחלות סרטניות מסוגים שונים יכולות להתפתח באיברים השייכים למערכות שונות של הגוף, גורמי הסיכון להתפתחות המחלות ודרכי הטיפול משתנים ממחלה אחת לשנייה. הטיפול במחלות מסוג זה מנוהל על ידי רופא אונקולוג.
מקרים אפשריים של רשלנות באבחון
רשלנות שכיחה באבחון סרטן היא באבחון מאוחר של המחלה שכן במקרים רבים ככל שהיא מתגלה בשלב מוקדם יותר כך סיכויי השרידות של החולה גבוהים יותר.
גידול ממאיר מתפתח בדרך כלל לאט מאד כאשר בשלב הראשוני הוא מהווה סכנה מקומית אך לא מאיים על איברים אחרים עד השלבים הסופיים בהם כבר נמצאות גרורות באיברים מרוחקים שלעיתים אף בלתי ניתנות לטיפול.
רשלנות נפוצה אחרת באבחון המחלה היא אי לקיחת אנמנזה ראויה מהמטופל. כיום מקובלת ההבחנה כי הגידולים הממאירים מתרחשים כתוצאה משינויים בתאים שיכולים להיות מושפעים מגורמים שונים, בהתאם לסוג המחלה הנחשד אצל המטופל.
האנמנזה כוללת את התסמינים העיקריים בהם חש החולה והסיבה מדוע פנה לרופא, פרטים מזהים, מחלות רקע, היסטוריה רפואית משפחתית, טיפולים רפואיים (כולל תוספים טבעיים ותרופות ללא מרשם), אלרגיות ועוד.
התרשלות אחרת יכולה להיות באי הפניית המטופל לבדיקות המתאימות. רופא מבסס את אבחנתו על האנמנזה של החולה ובדיקות נוספות מסוגים שונים המאפשרות לו לקבל תמונה מלאה יותר והחלטה מושכלת יותר לגבי אופן הטיפול בחולה. בדיקות אלו כוללות בדיקות מעבדה, הדמיה ועוד.
תביעה משפטית
תביעה בגין רשלנות באבחון סרטן תוגש בדרך כלל על ידי עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית. כתב התביעה במקרים אלו חייב להראות את היסודות הנדרשים להוכחת עוולת הרשלנות המהווה חלק מפקודת הנזיקין (נוסח חדש) תשכ"ח-1968.
תקנה 127 בתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 קובעת שמי שרוצה להוכיח עניין רפואי חייב לצרף חוות דעת רפואית.
במקרה של רשלנות באבחון סרטן תהיה חוות הדעת של אונקולוג. בדומה, כתב התביעה צריך להיות מוגש לבית המשפט בעל הסמכות המקומית והעניינית הרלבנטית.
הסמכות העניינית נקבעת לפי הסעד שבתביעות רשלנות הנו פיצוי כספי ולכן תביעות בשיעור הגבוה ממיליון וחצי שקלים יוגשו לבית המשפט המחוזי בעל הסמכות המקומית הרלבנטית לפי התקנות.
פסיקה
ת"א 1098/04 צ'ירגייב נ' מכבי שירותי בריאות- תביעה של שארי המנוחה בעניין רשלנות באבחון מאוחר של סרטן המעי הגס אצל המנוחה, שאם היה מאובחן לטענתם מוקדם יותר היו סיכויי ההישרדות שלה גבוהים יותר.
המנוחה פנתה לרופא בעניין עצירות ודימום שהופיעו אצלה והיא קיבלה הנחיות לטיפול תזונתי. כמה שבועות אחר כך פנתה למרפאת קופת החולים ונבדקה על ידי רופא אחר ששלח אותה לבדיקות מעבדה בהן רמת ההמוגלובין הייתה מעט נמוכה.
במשך החודשים שלאחר מכן פנתה שוב למרפאות הנתבעת ו-7 חודשים לאחר הפנייה הראשונית הופנתה לגסטרואנטרולוג שביצע בדיקת קולונוסקופיה שהראתה גידול סרטני במעי הגס.
כבוד שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב רות רונן קובעת שהרופאה התרשלה כאשר לא שלחה את המנוחה לבדיקת קולונוסקופיה כבר בביקור הראשון.
באשר לטענת התובעים כי האיחור באבחון גרם לנזק קובעת השופט כי האבחון המאוחר החמיר את מצבה של המנוחה למרות שהלה לקתה בסרטן מסוג אלים. היא קובעת לתובעים פיצוי בסך 902,481 שקלים.
ראו גם:
רשלנות רפואית במחלת הסרטן – גורמים ומה יש לעשות?
