מבנה המעי הגס
המעי הגס הוא החלק האחרון של מערכת העיכול. לאחר שרוב האוכל עוכל ונספג בקיבה ובמעי הדק, עובר האוכל למעי הגס, שם נספגים בעיקר מים ומלחים, ונוצרת הצואה בצורתה הסופית.
מקובל לחלק את המעי הגס לכמה חלקים אנטומיים: החלק הראשון של המעי הגס נקרא המעי העיוור, או צקום. מדובר בכיס בחלק הימני התחתון של הבטן, מיד לאחר הסוגר שמפריד בין המעי הדק למעי הגס. מתוך הצקום יוצאת שלוחה קטנה, ושמה הוא התוספתן.
המעי הגס ממשיך כלפי מעלה, בצד ימין של הבטן, ונקרא המעי העולה. בסוף החלק העולה, המעי מסתובב ב- 90 מעלות, פונה כלפי שמאל בגוף, בבטן העליונה, וממשיך בצורה מאוזנת. חלק זה מכונה המעי המאוזן.
כאשר המעי מגיד לקצה השמאלי של הבטן, הוא מסתובב שוב כלפי מטה, ויוצר את המעי היורד. צורתו של המעי בבטן נראית כמין אות ח'. המעי היורד מסתיים בכיפוף של המעי הדומה לצורתה של האות האנגלית S, ונקרא המעי המפותל. המעי המפותל מסתיים בחלק קצר ישר – המעי הישר, ופי הטבעת.
הקולונוסקופיה היא בדיקה שמאפשרת התבוננות במעי הגס. באמצעות החדרת צינור אל תוך המעי, שבקצהו מצלמה, ניתן להתבונן בחלקו הפנימי של המעי, ברירית, ובמחלות שונות שיכולות להתפתח בו.
סוגים שונים של קולונוסקופיה
באופן כללי, ניתן לחלק את סוגי הקולונוסקופיות השונות על פי עומק החדירה של הבדיקה לתוך המעי הגס, ועל פי המכשיר שבו משתמש הרופא לביצוע הבדיקה, מכשיר גמיש או בלתי גמיש. בחדירה לחלק קטן יותר של המעי הבדיקה בדרך כלל קלה יותר לנבדק, אבל כמובן ניתן לפספס פתולוגיות שונות שמסתתרות בחלקים רחוקים יותר במעי.
בדיקה הכוללת חדירה לחלקים החיצוניים יותר של המעי נקראת סיגמואידוסקופיה (על שם חלק המעי שנבדק). אומנם, בניגוד לקולונסקופיה רגילה נבדק רק חלק מהמעי הגס, אבל מכיוון שגידולים סרטניים רבים מופיעים בעיקר בחלקים האחרונים של המעי, היעילות של בדיקה זו רבה, בהינתן שביצועה קל יותר, והנוחות לנבדק רבה יותר.
סוג נוסף של קולנוסקופיה הוא קולונסקופיה וירטואלית. זו איננה בדיקה שכוללת החדרת אנדוסקופ, אלא בדיקת הדמיה שנועדה להחליף את הקולונוסקופיה הרגילה. החיסרון המרכזי של שיטה זו הוא חוסר אפשרות לבצע פעולות טיפוליות במהלך הבדיקה, ולכן ממצאים חיוביים מצריכים בדיקת קולונוסקופיה "אמיתית".
מחלות שניתן לאבחן באמצעות קולנסקופיה
כמעט כל מחלה שפוגעת או מתבטאת במעי הגס ניתן לאבחן, או לפחות לקבל רמזים לאבחנתה, באמצעות קולונוסקופיה. סוג חשוב של תהליך לא תקין במעי שניתן לאבחן בקולנוסקופיה הם פוליפים, ובעיקר אדנומות.
קיימים שני סוגים עיקריים של אדנומות – טובולרית ווילוזית, כאשר האחרונה מתפתחת באחוזים גבוהים יותר לגידול ממאיר. בבדיקת קולנוסקופיה ניתן להבחין בכיבים במעי הגס, בדלקות (למשל במחלת Ulcerative colitis), ולפעמים גם מחלות זיהומיות, כמו CMV. שינויים אנטומיים ניתנים גם הם לאבחנה בבדיקה.
קולונוסקופיה איננה רק בדיקה, אלא גם כלי טיפולי. בקולונוסקופיה ניתן לכרות פוליפים, ליטול דגימת ביופסיה מנגעים חשודים ברירית, לטפל במקורות דימום ועוד.
מהלך הבדיקה
כדי שהבדיקה תהיה יעילה ככל הניתן, הנבדק צריך לנקות את המעי הגס. ההכנות לקולונוסקופיה כוללות שתייה מרובה, מתן משלשלים, וביצוע חוקן. הנבדק בדרך כלל מקבל אמצעי הרדמה, אבל לרוב לא מורדם לגמרי אלא עובר טשטוש בלבד.
מכשיר האנדוסקופ מוחדר דרך פי הטבעת, ועובר דרך המעי הגס (לעיתים אפילו לחלקים הקיצוניים של המעי הדק). הבדיקה עצמה אורכת כמחצית השעה. סיכוני הבדיקה מועטים ביותר, כאשר הסיבוך הנפוץ ביותר הוא ניקוב של דופן המעי.
קולונוסקופיה לגילוי מוקדם ומניעה של סרטן המעי הגס
סרטן המעי הגס, השכיח מאוד בגברים ובנשים, מתפתח לרוב מגידולים פרה-סרטניים המופיעים במעי. גידולים אלו, שנקראים פוליפים, מתפתחים בהדרגה בתהליך שנחקר לעומק, לגידול סרטני של המעי. גילוי מוקדם של הפוליפים, וכריתתם, יכול לשמש כמניעה להתפתחות סרטן המעי הגס. כריתה של פוליפים נעשית במהלך בדיקת הקולונוסקופיה, ויכולה, על כן, למנוע התפתחות של סרטן המעי הגס.
היום, מומלץ לכל אדם מעל גיל 50 לבצע בדיקת קולונוסקופיה תקופתית כדי לזהות באופן מוקדם התפתחות של סרטן. אנשים בעלי סיכון גבוה; מחלות תורשתיות שונות, מקרים של סרטן המעי הגס במשפחה, מחלות דלקתיות של המעי הגס, לכולם מומלץ לערוך בדיקת קולונוסקופיה מגיל צעיר יותר, ולעיתים תכופות יותר.
