סרטן הערמונית הוא אחד מסוגי הסרטן הנפוצים ביותר בקרב גברים, במיוחד אחרי גיל 50. הוא נוצר כתוצאה ממוטציה בבלוטת הערמונית, אשר הופכת את תאי הבלוטה לתאים ממאירים. הגורמים לסרטן זה אינם ידועים לחלוטין, אך נמצאו השפעות תורשתיות ותזונתיות כאחד.
לפי נתוני הרישום הלאומי לסרטן, שפועל במסגרת משרד הבריאות, כמחצית מן הגברים שחלו בישראל בסרטן הערמונית אובחנו בחמש השנים האחרונות. הנתון מצביע על עליה חדה באבחון המחלה, שיכולה לנבוע משני גורמים: עליה בשכיחות המחלה, או עליה במודעות למחלה.
אחוזי החלמה גבוהים
סרטן הערמונית הוא מחלה נפוצה ביותר: 1 מכל 8 או 9 גברים יחלה במחלה. מעל גיל 70 אחוז החולים במחלה הוא כ-50%, ומעל גיל 90 מרבית הגברים חולים בסרטן הערמונית.
בישראל לבדה מאובחנים מדי שנה כמעט 3,000 גברים החולים בסרטן הערמונית. בסך הכול, חיים בארץ מעל 22,000 גברים שחלו במחלה, חלקם עדיין מתמודדים עמה וחלקם כבר הבריאו. מעטים מהם נפטרו. בדיקת ה-PSA, שהפכה זמינה בישראל בתחילת שנות ה-90, העלתה את יכולת האבחון, והביאה לעלייה תלולה במספר המקרים המדווחים. בשנים האחרונות עלייה זו מתמתנת, בקרב יהודים וערבים כאחד. למרבה המזל, 90% מהמאובחנים כחולים בסרטן הערמונית מחלימים מהמחלה.
עליה בשכיחות האבחון מוקדם
כמו בסוגים אחרים של סרטן, גם במקרה של סרטן הערמונית אבחון מוקדם הוא אחד המנבאים הטובים להחלמה, כיוון שהוא יכול למנוע התפשטות של גרורות לעצמות, לקשרי לימפה או לבלוטות אחרות בגוף.
בישראל, כמו במדינות מערביות אחרות, לא נהוג לערוך סריקות לגילוי סרטן הערמונית באופן גורף. הבדיקות הקיימות הן בדיקה רקטלית ידנית המבוצעת על ידי רופא, ובדיקת PSA – בדיקת אנטיגן סגולי, שהיא למעשה בדיקת דם פשוטה, המאפשרת איתור חלבון המיוצר בתאי בלוטת הערמונית.
קיימת מחלוקת בנוגע ליעילות בדיקה זו כבדיקת סקר, בשל תוצאות הכזב המרובות, אך כאשר בדיקה זו מראה תוצאה חיובית, נעשית סריקת אולטרה-סאונד. אם גם היא מראה ממצאים, נלקחת דגימת ביופסיה מבלוטת הערמונית, שמצביעה על מצב הגידול והטיפול הדרוש.
בקמפיין מטעם האגודה למלחמה בסרטן נקראו גברים מעל גיל 50 להגיע לרופא המשפחה שלהם להתייעצות בנוגע לבדיקה. לגברים הנמצאים בקבוצת סיכון, בשל הופעת סרטן הערמונית בקרב קרובי משפחה עד גיל 70, מומלץ להיבדק גם בגילאים מוקדמים יותר. מובן שחשוב שגם מי שמזהה חלק מהתסמינים של המחלה, כגון הפרעות במתן שתן, מיחושים או הפרעות בזיקפה ובתפקוד המיני, יגיע בהקדם לבדיקה אצל רופא. עם זאת, לעתים התסמינים מופיעים בשלב מאוחר של המחלה, מה שמקשה על איתורה.
מחקרים חדשים
מחקר שנערך במכון ג'ונס הופקינס לבריאות הציבור בארה"ב בדק את השפעת העישון על הסיכון להישנות המחלה, לאחר כריתת הערמונית. הנבדקים, שעברו כולם כריתה של הבלוטה כשנה לפני המחקר, חולקו לשתי קבוצות – מעשנים ולא מעשנים (בתקופת המחקר).
במחקר נמצא כי עישון מעלה את הסיכון להישנות של המחלה באופן משמעותי; מי שעישן כשנה לאחר הניתוח היה בסיכון של כמעט 35% להישנות המחלה, בעוד מי שעישן כל חייו אך הפסיק לעשן לאחר הכריתה היו בסיכון נמוך בהרבה – 14%. הסיכון של מי שלא עישן מעולם להישנות המחלה היה רק 12%.
מחקר נוסף, שנערך באוניברסיטת הארוורד, יכול לסייע דווקא בתחום האבחון. המחקר מצא ששכיחות גבוהה של הקולטן (רצפטור) לויטמין D, יכול להצביע על רמת סיכון נמוכה לסרטן ערמונית חודרני. ייתכן שבאמצעות בדיקת רמת הקולטנים הללו יהיה ניתן לנבא את הסיכון לסרטן ולהחליט בהתאם על טיפול.
ראו גם: