סרטן ריאות

הריאות

הריאות, השוכנות בשני צידי בית החזה, אחראיות על אספקת החמצן הסדירה לגוף. ללא חמצן, התאים בגופנו לא יוכלו לבצע את שלל התפקידים הנדרשים מהם. החמצן מגיע לקנה הנשימה, עובר לסימפונות הגדולות והקטנות, ומתקדם אל נאדיות הריאה.

בנאדיות הריאה החמצן עובר בפעפוע (דיפוזיה) אל תאי הדם האדומים שנמצאים בנימיות הדם שמקיפות את הנאדיות. פחמן דו חמצני שמגיע עם הדם כחומר פסולת מהתאים עובר את המסלול ההפוך, יוצא לנאדיות וננשף אל מחוץ לגוף.

גורמי סיכון לסרטן הריאות

ללא שום ספק, גורם הסיכון המשמעותי ביותר לסרטן הריאות הוא עישון. סיגריות מכילות חומרים רבים המכונים "קרצינוגנים", אשר מביאים להתפתחות של סרטן בריאות. שכיחותו של סרטן הריאות עלתה מאוד במאה השנים האחרונות בגלל הופעתו של העישון.

סרטן הריאות הוא גורם המוות המוביל מסרטן. כשליש ממקרי המוות מסרטן בעולם נובעים מסרטן הריאות. שכיחותו נמצאת בירידה אצל גברים ובעלייה אצל נשים – כנראה בעקבות מגמות שונות של עישון אצל גברים ונשים. שיא השכיחות של סרטן הריאות מופיע בין הגילאים 55 ל-65.

סוגי סרטן ריאות

קיימים מספר סוגים היסטולוגיים (השונים מבחינת המראה במיקרוסקופ) של סרטן הריאות. עם זאת, לצרכים טיפוליים נהוג לחלק את סרטן הריאות לשני סוגים עיקריים, השונים זה מזה בהסתמנות ובדרכי הטיפול.

סוג אחד הוא סרטן ריאה עם תאים ממאירים קטנים (small cell carcinoma). סוג זה של גידול נוטה להתפתח מהר, לא תמיד ממוקם במקום אחד, ומגיב היטב לטיפול כימותרפי. כחמישית ממקרי סרטן הריאות הם מסוג זה.

הסוג השני הוא סרטן ריאה עם תאים לא קטנים (non-small cell carcinoma). גידול זה איטי יותר, אפשר לטפל בו בעזרת ניתוח, והוא מגיב פחות טוב לטיפול כימותרפי.

תסמינים

כ- 10% מהחולים בסרטן ריאות מאובחנים כשהם אינם סובלים כלל מסימפטומים, בין אם על ידי בדיקת סקר או במקרה. התסמינים של הגידול הממאיר תלויים במיקומו של הגידול. גידולים שסמוכים לסימפונות גדולות יכולים לגרום לשיעול, ליחה דמית, צפצופים שנשמעים בהאזנה לריאות, סטרידור (קול בטון גבוה הנשמע בשאיפה), קשיים בנשימה ועוד. גידולים שנמצאים במיקומים צדדיים יותר בריאות יכולים לגרום בנוסף גם לכאבים בחזה.

לעיתים, בעיקר אם הגידול שלח גרורות, יופיעו אצל החולה קשיים בבליעה וצרידות. סינדרום הורנר (Horner's syndrome) הוא מצב שבו מופיעה צניחה של עפעף, התכווצות של האישון, והפרעות בהזעה בגלל לחץ על עצבים סימפתטיים שמפעיל הגידול.

סינדרום נוסף שיכול להופיע בסרטן הריאות הוא סינדרום הווריד הנבוב העליון, שבו נחסם הוריד הגדול המחזיר דם מהחלק העליון בגוף אל הלב, ומופיעה נפיחות בחלק העליון בגוף ובפנים.

סרטן הריאות גורם גם לתופעות פאראנאופלסטיות: התאים הממאירים משחררים הורמונים שונים לדם, שיכולים לגרום למגוון תופעות: עלייה ברמת הסידן בדם (היפרקלצמיה), מיעוט במתן שתן משני להפרשה הורמונלית (SIADH), גדילה של השדיים בקרב גברים (גניקומסטיה) ועוד. לפעמים מופיע שינוי בציפורניים בכפות הידיים והרגליים שנקרא "התעלות האצבעות" (Clubbing).

אבחנה

אבחנה של סרטן הריאות יכולה להיעשות, כאשר הרופא חושד בתהליך ממאיר בעקבות סימפטומים מתאימים, בעזרת בדיקות הדמיה שונות. לעיתים ניתן להבחין בנודולה (גוש) ריאתית בצילום רנטגן פשוט. אבחנה סופית אפשרית רק לאחר בחינה של דגימה מהגידול תחת מיקרוסקופ, לאחר נטילת ביופסיה.

בזמן האבחנה חשוב לקבוע את דרגתו של הגידול, הימצאות גרורות או מעורבות של בלוטות לימפה באזור, ומיקומו של הגידול, שחשוב מאוד בקביעת היכולת לבצע ניתוח להסרת הגוש.

לאחרונה, פורסמו מחקרים המצביעים על כך שכדאי ומומלץ לערוך בדיקות CT עם רמת קרינה נמוכה כבדיקות סקר לאבחון סרטן ריאות. בדיקות אלו אינן מומלצות לכל האוכלוסייה, אלא רק לאלו הנמצאים בסיכון גבוה לחלות בסרטן ריאות, למשל בעקבות עישון כבד במשך שנים רבות.

טיפול בסרטן הריאות

הטיפול בסרטן הריאות תלוי בסוג הגידול. בחולים עם סרטן מסוג "תאים שאינם קטנים", האופציה הטיפולית הראשונה היא ניתוח. עם זאת, מכיוון שחלק גדול מהחולים שנחשבים כסובלים ממחלה מוקדמת מפתחים גרורות לאחר הניתוח, מקובל לצרף, כתלות בשלב המחלה, טיפול כימותרפי לאחר הניתוח שכולל את הכימותרפיה cisplatin בצירוף כימותרפיה נוספת.

כאשר הגידול הממאיר אינו ניתן לניתוח, מקובל שילוב של טיפול כימותרפי וקרינה.

אם הגידול הוא מסוג "תאים קטנים", הטיפול המקובל הוא שילוב של תרופות כימותרפיות. תגובה לטיפול שמופיעה לאחר מספר שבועות מנבאת סיכויים טובים להחלמה בהמשך. נהוג לצרף גם טיפול בקרינה בטיפול בסרטן מסוג זה. לאחרונה, מנהל המזון והתרופות האמריקני אישר תרופה חדשה לטיפול בסרטן הריאות, לראשונה מזה 6 שנים.

ראו גם:

2013 – מנהל המזון התרופות האמריקני אישר תרופה חדשה בשם אפנטיב לחולים בסרטן הריאות