בלוטות הרוק מייצרות רוק ושומרות על הרטיבות בפה כדי לאפשר למזון להחליק במורד הוושט בקלות. הרוק מכיל אנזימים המסייעים בתהליך העיכול ובנוסף לכך מכיל נוגדנים המסייעים בהגנה מפני התפתחות דלקות בחלל הפה והגרון.
ישנן שלושה זוגות של בלוטות רוק גדולות, בלוטות הפרוטיד: אלה הם בלוטות הרוק הגדולות ביותר המכונות בשם בלוטות מיצד האוזן, בלוטות תת לסתיות (סאב מנדיבולר) והבלוטות התת לשוניות. יש גם מאות בלוטות רוק קטנות המפוזרות בתוך חלקי הפה, האף, הגרון וניתנות לאיתור באמצעות מיקרוסקופ.
מרבית הגידולים בבלוטות הרוק מופיעים בבלוטות הפרוטיד או בבלוטות הקטנות השוכנות באזור החיך. יותר ממחצית מכל גידולי בלוטת הרוק שפיריים ואינם מתפשטים לרקמות אחרות. במקרים בהם לא מטפלים בגידול שפיר, קיים סיכון להתפתחות גידול ממאיר. גידולים ממאירים, הם בעלי יכולת התפשטות ועשויים לפלוש לרקמות סמוכות ולהרוס אותן.
מהם גורמי הסיכון?
הסיבה להופעת סרטן בבלוטות הרוק אינה ידועה, אולם גורמי הסיכון לכך הם טיפול בהקרנות באזור האש והצוואר וחשיפה לחומרים מסויימים בסביבה. כמו כן, שיעור הסרטן גבוה יותר בקרב מבוגרים.
תסמינים
סרטן בלוטת רוק עשוי להתגלות בבדיקת שיניים או בדיקה גופנית שגרתית, ללא הופעת תסמינים. התסמינים והסימנים עשויים להיות הופעת גוש באזור האוזן, הלחי, לסת, או בתוך חלל הפה. הגוש אינו מלווה בכאב. כמו כן, נוזלים עשויים להתנקז מהאוזן. מטופלים אחדים מתלוננים על בעיות בעת הבליעה, אובדן תחושה בפנים, חולשה והופעת כאבים כרוניים.
אבחון
האבחון נעשה באמצעות בדיקה רפואית גופנית ובדיקות הדמיה שונות. באמצעות בדיקה גופנית הרופא עשוי לאבחן סימנים קליניים המעידים על בריאותו הכללית של המטופל. בדיקות ההדמיה כוללות:
MRI, אולטראסאונד, בדיקת CT בשילוב חומר ניגודי המוזרק לגוף, והמסייע באיתור מיקום הגידול וגודלו. סריקת PET היא הליך אשר מטרתו למצוא תאים סרטניים, ובמהלכו מוזרקת לוריד כמות קטנה של גלוקוז רדיואקטיבי. תאי סרטן הינם פעילים יותר בהשוואה לתאים בריאים ולכן צורכים יותר גלוקוז. הסורק מאתר את הגלוקוז בגוף.
אנדוסקופיה היא שיטה יעילה אשר באמצעותה ניתן לבחון איברים ורקמות בתוך הגוף. האנדוסקופ מוחדר לתוך הפה ובוחן את חלל הפה והגרון. שינויים ברקמות הפה והגרון, המעוררים חשד אצל הרופא, מצריכים ביופסיה. הסרה של הרקמה או שאיבת נוזל נעשים באמצעות מחט דקה. הפתולוג בוחן את הרקמה והנוזל, תחת מיקרוסקופ כדי לאתר את התאים הסרטניים .
טיפול
ישנם סוגים שונים של טיפול בחולים הלוקים בסרטן בלוטות הרוק. שיטת הטיפול בחולים אלה מותאמת על ידי צוות הרופאים והמומחים בהתאם למצבו הרפואי של המטופל וחומרת המחלה. הטיפול נעשה בפיקוח אונקולוגי. ניתוח, טיפול בהקרנות וטיפול תרופתי הן שלוש דרכים בטיפול הסטנדרטי.
ניתוח להסרטן הגידול הוא הטיפול הנפוץ ביותר בסרטן בלוטות הרוק. במקרים מסויימים הרופא עשוי להסיר את בלוטות הלימפה המקיפות את הגידול, וזאת כדי למנוע התפשטות אפשרית. חולים רבים עוברים טיפולי הקרנות לאחר הניתוח, כחלק מטיפול משלים. קיימות מספר טכניקות להסרת בלוטת הפרוטיד, ראשית בשיטת "חתך בלייר". הרופא מבצע חתך מאזור האוזן ועד הצוואר וטכניקה חלופית המבוצעת באמצעות חתך מינימלי לאורך מתווה האוזן. טכניקה זו מציעה תקופת החלמה מהירה יותר, משך אשפוז קצר ומפחיתה סיכויים לצלקות ונפיחות.
טיפול בהקרנות כולל שימוש בקרני רנטגן באנרגיה גבוהה או סוגים אחרים של קרינה אשר מטרתם להרוג תאים סרטניים או למנוע את התפשטותם. ישנם שני סוגים של טיפול בקרינה. טיפול בקרינה חיצוני, הנעשה מחוץ לגוף, וטיפול פנימי המצריך שימוש בחומר רדיואקטיבי המוחדר לגוף.
