גידול סרטני בצוואר הרחם

צוואר הרחם

צוואר הרחם הוא החלק בגופה של האישה שמחבר בין הרחם לבין הנרתיק. באזור מעבר זה, שמכיל מרכיבים הדומים גם לרחם וגם לנרתיק, יכולים להתפתח גידולים ממאירים. צוואר הרחם משתרע בין הפתח החיצוני, שנמצא בין צוואר הרחם לנרתיק, ובין הפתח הפנימי, שנמצא בין צוואר הרחם לרחם.

גורמי סיכון

גורם הסיכון הבולט ביותר לסרטן צוואר הרחם הוא וירוס הפפילומה. בניגוד לסוגי סרטן רבים, הוכח שסרטן זה יכול להיגרם מהדבקה על ידי גורם מזהם – Human papiloma virus.

וירוס הפפילומה עובר ביחסי מין וגורם ליבלות (פפילומות) בעור. זנים מסוימים של הוירוס יכולים לגרום להתמרה סרטנית בצוואר הרחם, לעיתים לאחר שנים ארוכות.

התברר שחלבון של הוירוס יכול להשפיע על חלבונים בגוף שמונעים מהתאים להפוך לתאים ממאירים (כמו החלבונים P53, RB), ומשנה את מחזור החיים של התאים (cell cycle). הזנים העיקריים שגורמים לסרטן הם זן 16 וזן 18, אבל במקומות ובארצות שונות שכיחותם שונה וישנם זנים נפוצים אחרים.

סרטן צוואר הרחם נפוץ יותר בארצות מתפתחות ובאוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. כיוון שחלק גדול ממקרי הסרטן נובעים מוירוס הפפילומה, הסרטן שכיח יותר בקרב נשים שהחלו בקיום יחסי מין בגיל מוקדם, ושקיימו יחסי מין עם פרטנרים מרובים. גם עישון מגביר את הסיכון לחלות בסרטן זה.

בישראל חולות מדי שנה מעל 150 חולות בסרטן צוואר הרחם. סוגי סרטן נוספים המתפתחים במערכות הרבייה הינם סרטן הרחם, סרטן השחלות ובקרב גברים, סרטן הערמונית וסרטן האשכים.

מניעה

מניעה של סרטן צוואר הרחם יכולה להיעשות באמצעות חיסון, שמונע הדבקה בווירוס שמחולל את רוב מקרי הסרטן. חיסון המכוון כנגד זנים ספציפיים של הוירוס שגורמים למחלה נמצא בשימוש, ומומלץ לנשים בתקופה שלפני התחלת קיום יחסי מין.

ייתכן שחיסון זה יוכלל בקרוב שגרת החיסונים הניתנת בישראל בבית הספר, אך בינתיים ניתן לרוכשו באופן פרטי. החיסון לא ניתן באופן גורף, כנראה גם מכיוון ששיעור ההיארעות של סרטן צוואר הרחם בישראל נמוך יחסית.

תסמינים לסרטן צוואר הרחם

במקרים רבים החולות הן א-סימפטומטיות, כלומר אינן חשות בתסמינים כלל. כאשר מופיעים תסמינים, החולות יכולות לסבול מדימומים שאינם נורמלים באמצע המחזור החודשי, לאחר קיום יחסי מין, וכדומה. הפרשה וגינלית, כאב בגב התחתון, בצקת ברגליים ולעיתים תלונות על הפרעות במתן שתן מופיעות גם הן לעיתים אצל החולות.

אבחנה

אבחנה מוקדמת של הסרטן נעשית על ידי משטח מצוואר הרחם. במשטח נלקחת דגימה מהתאים במקום. ניתן לקבוע על פי מראה התאים, גודלם, הגרעין שלהם, ומאפיינים נוספים האם קיים חשד להתמרה ממאירה של צוואר הרחם. בדיקה זו נקראת משטח פאפ (PAP smear).

בדיקה זו מומלצת החל מגיל 20 (או מגיל התחלת קיום יחסי מין) לכל אישה. במקרה שנמצאו תאים לא תקינים במשטח, יש צורך בביופסיה של צוואר הרחם כדי לאשר או לשלול את האבחנה. בביופסיה שוטפים את צוואר הרחם בחומץ, ואזורים לא תקינים מהם כדאי ליטול דגימה נצבעים בצבע לבן.

במקרים של גידול פרה-ממאיר אפשר להסיר את הנגע בעזרת ביופסיה מיוחדת, שלאחריה אין צורך בטיפול נוסף כלשהו. בעקבות התחלת ביצוע בדיקות הסקר ומשטחי ה- PAP, ירד שיעור התמותה מסרטן הרחם בעולם ביותר מ– 50%.

כדי להעריך את דרגתו של הגידול ומידת התפשטותו יש לערוך בדיקות הדמיה (בדרך כלל בדיקת CT), ציסטוסקופיה ובדיקת אגן תחת הרדמה, יחד עם בדיקת פי הטבעת.

טיפול בסרטן צוואר הרחם

סרטן בצוואר הרחם המוגבל לרחם בלבד הוא בעל סיכוי ריפוי טובים. כ– 85%  מהחולות יחלימו מסרטן שהתגלה בשלב זה. כ-50% מהמקרים של סרטן צוואר הרחם מתגלים בשלב 1.

סרטן שהתפשט מעבר לרחם אך נותר בגבולות האגן ניתן לריפוי ב– 65% מהמקרים. אחוזי הריפוי יורדים כאשר התהליך הממאיר מתפשט מעבר לאגן או שמופיעות גרורות. גידול ממאיר בשלב 1 (המוגבל לרחם) מטופל על ידי כריתה מלאה של הרחם ושילוב של טיפול בקרינה.

שלבים מתקדמים יותר בגידול מטופלים בקרינה, לרוב בשיטות מתקדמות של ברכיתרפיה, הובלה של מקורות קרינה בתוך הגוף אל אזור הגידול, עם קרינה חיצונית רגילה. חולות עם מחלה ממוקמת מתקדמת מקבלות גם טיפול כימותרפי, שמגבירה את רגישות הגידול לקרינה, כמו 5-FU.

ראו גם:

וירוס הפפילומה עלול לגרום לסרטן הרחם