סרטן הערמונית הוא אחד מסוגי הסרטן השכיחים והנפוצים ביותר בקרב גברים שחצו את גיל 50, ואם אנו מסתכלים על גברים שעברו את גיל 80, נדיר יהיה למצוא גבר שאין לו תאים סרטניים בבלוטת הערמונית.
כאמור, מרבית הגברים סובלים מהגדלה שפירה של בלוטת הערמונית אך הגדלה זו, לא מביאה בסופו של דבר למותם.
גידולים סרטניים בבלוטת הערמונית ידועים בצמיחתם האיטית ומסיבה זו, מרבית הגברים ימותו מסיבות אחרות הקשורות לבריאותם הכללית, לפני ש"יספיקו" למות מהתחלואה שגורמת הגדלת בלוטת הערמונית.
מחקר חדש שנערך על ידי חוקרים מבית הספר לרפואה ציבורית באוניברסיטת הארוורד בארה"ב הצליח להוכיח את מה שידענו כבר מזמן- גברים הסובלים מסרטן ערמונית מועדים למות מסיבות הקשורות לבריאות כללית כמו מחלות לב, בשיעורים גבוהים יותר מאשר מסרטן הערמונית עצמו.
המחקר וממצאיו
מדובר במחקר הגדול ביותר שנערך עד היום ומטרתו הייתה לבדוק מהם גורמי התמותה של גברים הסובלים מסרטן בבלוטת הערמונית. המחקר התנהל כאמור על ידי חוקרים מבית הספר לרפואה ציבורית באוניברסיטת הארוורד ופורסם ב-25 ליולי 2012 במגזין האינטרנטי של העיתון "Journal of the National Cancer Institute".
החוקרים שמו לב ששיעור התחלואה בסרטן הערמונית בארה"ב גבוה בהרבה מאשר בשוודיה ומדינות נוספות במערב אירופה. החוקרים החליטו לבדוק מה הייתה סיבת התמותה של מספר רב של חולי סרטן ערמונית הן בארה"ב והן בשוודיה.
המחקר בדק את סיבת המוות של 490,000 אמריקאים שהיו חולים בסרטן הערמונית ונפטרו בין השנים 1973-2008 וכן את סיבת המוות של 210,000 דברים שבדים שסבלו מהמחלה ונפטרו בין השנים 1961-2008.
המחקר הראה כי 52% ממקרי המוות של הגברים האמריקאים ו-30% ממקרי התמותה של הגברים השבדיים היו בגלל סרטן הערמונית עצמו.
בשתי הקבוצות הסיכוי למות מסרטן הערמונית עצמו ירד והיה נמוך יותר מהסיכוי למות ממחלות אחרות כמו מחלות לב וכלי דם וסוכרת. בסך הכל, הסיכוי למות מסוכרת בחישוב ל-5 שנים עומד על 29% בשוודיה ו-11% בארה"ב.
שיעור התמותה מסרטן הערמונית היה תלוי בשנת הגילוי של המחלה ובגיל בו היה החולה כאשר המחלה התגלתה. כך ראו החוקרים כי ככל שהאדם היה מבוגר יותר כאשר הסרטן התגלה, כך הסיכוי שלו למות ממנה היה גדול יותר.
כמו כן, בשנים בראשונות של המחקר (שנות ה-60 וה-70) הסיכוי לתמותה היה גבוה גם כן, ככל הנראה מכיוון שבדיקת ה-PSA (בדיקה המאפשרת גילוי מוקדם של סרטן ערמונית) טרם נכנסה לשימוש, והגילוי של הסרטן היה בשלבים המוקדמים והיותר קשים שלו.
מסקנות לעתיד עקב המחקר
הטיפול המקובל כיום בסרטן הערמונית תלוי בשלב בו נמצאת המחלה. במחלה ראשונית שאינה מתקדמת ניתן להסתפק לעיתים במעקב אחר רמות ה-PSA בלבד בכדי לבדוק שאין הרעה במצב.
במחלה בינונית עד קשה, הטיפול יכול להיות כריתה טוטאלית של הבלוטה או הקרנה שלה באמצעות קרינה שהורסת את התאים הסרטניים. קיימים גם טיפולים חדשים יותר כמו שימוש ממוקד בגלי אולטרסאונד או קריותרפיה.
פרופסור הנס אולוב אדאמי, אחד החוקרים מבית הספר לרפואה ציבורית באוניברסיטת הארוורד שהיה אחראי בכיר במחקר, אומר כי תוצאותיו של מחקר זה מראות כי עלינו לעשות שינוי בחשיבה בכל הנוגע לטיפול בחולי סרטן בלוטת הערמונית.
קיימת חשיבות גדולה לשינוי באורח החיים של חולי סרטן הערמונית שצריך לכלול ירידה במשקל, אימוץ של פעילות ספורטיבית כשגרת יום יום והפסקה של עישון. שינויים אלה, לדבריו, יוכלו להפחית את התמותה של חולי סרטן הערמונית יותר מאשר הטיפול הקונבנציונאלי הקיים כיום למחלה זו.