לאחר אבחנת מחלת הסרטן ולאחר שהרופא התווה שיטת טיפול, ייתכן שלמרות זאת מטופלים רבים מטילים ספק בנוגע לטיפול המומלץ.
לא פעם מתעוררות השאלות הבאות: מה אם הרופא טועה? גם אם המטופל סומך על האונקולוג, טבעי לתהות אם משהו הוחמץ או אם טיפול חדש נמצא זמין. במקרים בהם מתעוררות ספקות מומלץ לקבל חוות דעת שנייה.
מומחים טוענים כי קבלת חוות דעת שנייה היא נפוצה יותר ויותר. בעבר, חולי סרטן היו נרתעים לבקש חוות דעת רפואית נוספת. אולם היום, מרגישים בנוח מפאת התרחבות הרפואה לתחומיה. קבלת חוות דעת שנייה הינהזכות בסיסית של המטופל. מחלה רצינית כמוהסרטן מצריכה פעמים רבות שיקול דעת נוסף של מומחה אחר בתחום. תחום האונקולגיה מצריך זהירות יתרה ושיקול דעת רחב כאפשר.
לשם מה אני צריך חוות דעת שנייה?
מה הם היתרונות של מקבל חוות הדעת הנוספת? לא בכל המקרים קבלת חוות דעת שנייה יעילה. חוקרים רבים בעבר הבחינו במקרים שבהם חוות דעת שנייה שינתה את פני הטיפול,סיכויי ההחלמה, ואפילו את האבחנה. אולם בעוד שקיים סיכוי שחוות דעת שנייה תשנה את צורת הטיפול, מומחים אומרים כי מקרים כאלה מועטים.
חוות דעת שנייה הינה שימושית מסיבות רבות. היא עשויה לאשר את כיוון הטיפול הנבחר, ובמקרים אחרים אף להציע כיוון חדש או שיקולים וניסויים קליניים אחרים. היבט אחר נאוץ בעובדה כי חוות דעת רפואית נוספת משרה בטחון אצל המטופל. שכן התייעצות נוספת עם רופאים מומחים אחרים, מספקת מידע חדש וכיוון חשיבה חדש אשר עשוי להועיל.
מי זקוק לחוות דעת נוספת?
במקרים אחדים קבלת חוות דעת שנייה היא תנאי הכרחי, ואלה הם:
- מתעוררות ספקות לגבי הרופא המטפל
- קיימים חיכוכים בין החלטת הרופא והמטופל.
- לרופא המטפל אין ניסיון רב בתחום הסרטן המסוים. מומלץ לבדוק עם האונקולוג בנוגע להתנסות שלו בטיפול בסוג הסרטן המסוים. אם לא,מתעורר הצורך בקבלת חוות דעת שנייה.
- במקרים בהם מדובר בסוג סרטן נדיר.
- חוות דעת רפואית לצרכים משפטיים = כגון לצרכי פניה למס הכנסה, קבלת קצבאות מביטוח לאומי אוהגשת תביעת רשלנות רפואית – לקבלת חוו"ד רפואית במחלת סרטן לחצו כאן
קבלת חוות דעת שנייה היא בדרך כלל עניין פשוט. ראשית, ניתן לבדוק עם חברת הביטוח את נושא כיסוי הטיפול. מבטחים רבים דורשים חוות דעת שנייה לפני תחילת הטיפול בסרטן.
בשלב הבא, המטופל צריך לבדוק עם האונקולוג או רופא המשפחה, את האפשרות לפנות למומחה אחר לצורך קבלת חוות דעת נוספת.
חוות דעת שנייה יעילה בהכוונה לטיפול נכון
טיפול אגרסיבי
במקרים בהם טיפול הסרטן מצריך כימותרפיה (לוקמיה חריפה, לימפומה, סרטן אשכים) ,טיפול אינטנסיבי, המשלב מינון גבוה של חומר או הקרנות, חוות דעת שנייה היא שימושית ומאפשרת את התאמת התרופה הראויה. לפעמים, אונקולוגים המטפלים בחולים עם סרטן ממליצים על טיפול במינונים נמוכים יותר של כימותרפיה כדי להפחית את תופעות הלוואי. מצב זה יכול להפחית את האפשרות לריפוי. כמו כן, טיפול אינטנסיבי דורש היצמדות נוקשה למינונים של תרופות שנקבעו כדי להבטיח תוצאות יעילות והימנעות מסיבוכים.
טיפולים מותאמים
לא כל המוסדות הרפואיים מציעים טיפולים מיוחדים המספקים תוצאות טובות ביותר עבור החולים. במקרים אלה, חוות דעת שנייה יכולה לעזור. לדוגמה, מח עצם או השתלת תאי גזע אשר מקורם בדם, מגביר את הסיכוי לריפוי ושליטה במחלת הסרטן בחולים הלוקים בסרטן הדם והלימפה כמו לוקמיה, לימפומה ומיאלומה נפוצה וסוגי סרטן אחרים כמו סרטן השד, השחלות והאשכים.
טיפול מיוחד נדרש במקרים של סרטן הכבד. ניסויים קליניים שנעשו לאחרונה הראו כי טכניקות טיפול מתוחכמות כגון כימותרפיה התוך עורקית, אמבוליזציה, גלי רדיו, איזוטופים רדיואקטיביים, והקרנות מהווים יתרון לטיפול בסרטן כבד.
חוות דעת לביטוח לאומי
רוב חולי הסרטן, בהתאם למצב המחלה בה הם נמצאים זכאים על פי חוק לסיוע כלשהו מהיטוח לאומי. באמצעות חוות דעת מקצועית מפי מומחה יכול ביטוח לאומי וחברות הביטוח השונות להעריך את הסיוע שצריכים החולים לקבל ובכך לסייע להם – כלכלית, סיעודית ועוד.
כמו כן, חוות דעת רפואית נדרשת במקרים בהם ביטוח לאומי וחברות הביטוח צריכות להעריך גם את שווי הפיצויים שיקבלו החולים
רשלנות רפואית באבחון סרטן
חשיבות אבחון מוקדם של החולה בסרטן הינה קריטית ביותר כיוון שעל ידי אבחון זה ניתו היה להסיר את הגידול בטרם פיתח גרורות לחלקים אחרים בגוף. אבחון מאוחר של המחלה עלול במקרים מסוימים להוביל למקרי מוות מצערים כל כך שהיו נמנעים אם היו עולים על המחלה בשלב מוקדם יותר.
תביעות בגין רשלנות רפואית נפוצות במקרים בהם רופא איבחן מאוחר את המחלה, או במקרים בהם בוצעה טעות באיבחון וגודל חומרתה ואי גילוי גרורות וכולי. תביעות רבות עוסקות בליקוי תפקודו של הרופא שלא דאג לעקוב אחר מצב החולה, לא איתר אחר התסמינים הברורים של המחלה ולא הפנה (או איפשר) החולה לקבל חוות דעת שנייה.
מתן תרופות שאינן מתאימות למבנה הגנטי של החולה או אי בחינת ההיסטוריה המשפחתית של המטופל הינה לוקה בחסר, כמו גם אי הקשבה לחולה ולתלונותיו עלולות להוות אינדקציה לרשלנות רפואית.
במהלך תביעה בגין רשלנות רפואית יכול התובע לטעון כי המחלה נתנה אותותיה בשלב מוקדם ועל הרופא היה להפנות את החולה לבצע את הטיפול המתאים והנכון לו ביותר. לו היה החולה מאובחן בשלב מוקדם יותר, הנזק מהמחלה היה נמוך באופן משמעותי בהחלט ומכאן גם שגרת חייו
ראו עוד בנושא:
רשלנות רפואית ומחלת הסרטן – מה עושים במקרה של רשלנות בטיפול?