שלבי מחלת סרטן השד

שלבי מחלהסרטן השד, בדומה למחלות הממאירות באיברים האחרים מדורגת על פי מספר שלבים אשר מתארים את מידת החומרה של המחלה. דרגות אלה משליכות ומשפיעות על הטיפול הספציפי הנדרש בכל שלב ושלב של המחלה, ועל הפרוגנוזה של המטופל, קרי משך חייו הצפוי.

ארבעת השלבים, אשר על פיהם נהוג לדרג את מחלת סרטן השד, מדורגים ומאובחנים באמצעות בדיקות הדמיה שונות, אשר לוקחות בחשבון את התפשטות הגידול לאיברים אחרים, ואת גודל הגידול המקורי.

השלבים מוגדרים משלב 1 ל- 4, כך שבשלב 1 גודלו של הגידול המקורי קטן מ-2 ס"מ, ומוגדר רק לריקמת השד.

דרגה זו היא הנמוכה ביותר, אם לא לוקחים בחשבון את שלב 0- בו הגידול נמצא בצינוריות החלב ועשוי, לפעמים, לא להתפתח לכדי ממאירות.

שלב 2 מתייחס לגודלו של הגידול (בין 2-5 ס"מ) אשר לא פרץ את רקמת השד, או לעצם התפשטותו לבלוטות הלימפה המצויות בבית השחי (גם אם גודלו פחות מ-2 ס"מ או גדול מ-5 ס"מ).

דרגת החומרה גבוהה יותר כאשר בלוטות הלימפה הנגועות דבוקות זו לזו, או כאשר יש הסננה לרקמות שכנות (דופן החזה, עור או שרירים), ולכן שלב זה יוגדר כשלב 3 (והוא בעל תת חלוקות: A3,B3, ו-C3). השלב הרביעי והחמור ביותר, יהיה כאשר תהיה עדות לגרורות מרוחקות יותר, כמו ריאות, עצמות, כבד ואף מוח.

אבחון שלבי המחלה

בכדי לקבל את ההחלטה הנכונה על סוג הטיפול אשר יהיה המיטבי ביותר, יש לערוך למטופלת מספר בדיקות, אשר יאשרו או ישללו את דרגת הממאירות החשודה.

בתחילה תעבור האישה ממוגרפיה, אשר תיתן אבחנה על קיומו של הגידול ועל גודלו. בדיקות כמו מיפוי עצמות, צילום חזה או אולטרסאונד להדמיית הכבד, ייתנו לרופא המטפל מושג על התפשטות הגידול לריאות, לעצמות או לכבד.

בדרך כלל, משמשות בדיקות אלו, לפחות בתחילת הדרך, לשם השוואה במועד מאוחר יותר. הבדיקה האופטימלית לקביעת דרגת המחלה, היא בניתוח הראשוני, אשר מספק אפשרות לבדוק את הגידול מבחינה היסטולוגית ולהתרשם ממאפייניו המולקולריים.

מעבר לכך, לפני הניתוח ולאחריו, תצטרך המטופלת לעבור סידרה של בדיקות דם אשר תבדוק את מצבה הפיסי מבחינת רמת ההמוגלובין, טסיות הדם והמערכת החיסונית.

נמצאים עוד מספר גורמים לא מבוטל, אשר ייקבעו את דרגת וחומרת המחלה. הנתונים שייאספו ייכללו את העובדה של קיום בלוטות לימפה נגועות, גודל הגידול המקורי, ההורמונים או האונקוגנים המשתתפים, ומאפייניו ההיסטולוגים של הגידול.

כמו כן, גיל האישה הינו פקטור נוסף בקביעת הפרוגנוזה, כך שככל שהאישה צעירה יותר, כך רמת הסיכון של מחלתה גבוה יותר. מעבר לכך, גידול הנראה דלקתי (מערב את העור הנמצא מסביב) נוטה להיות פולשני יותר, כמו גם "אלימות" ופולשנות נרחבת יותר של גידול החוזר, גם אם לאחר מספר שנים של "בריאות".

מטרת הרפואה היא לנסות לעודד כמה שאפשר, את הגילוי המוקדם. ככל שסרטן השד יתגלה בשלביו המוקדמים יותר, כך הפרוגנוזה וסיכוי ההבראה יהיו גדולים יותר. ההמלצה היא לעבור את בדיקת הממוגרפיה אחת לשנה, לנשים מגיל 50 ומעלה.

טיפולים אשר מתחילים עוד בטרם הסננתו של הגידול לבלוטות הלימפה השכנות, הינם המוצלחים ביותר ובעלי הסיכויים הגבוהים ביותר לרפא באופן מושלם את המחלה.

כיום, מותאמים הטיפולים לסוגים השונים ולמאפייני הגידול הספציפי, על פי נתוניו ההורמונליים, הכימיים וההיסטולוגיים.

התאמה זו של הגידול לטיפול הספציפי, מעודדת ומצליחה להעלות את סיכוייהן של הנשים לשרוד מעל 5 שנים, גם אם הן נמצאות בשלב מתקדם של המחלה.

ראו גם:

דרך חדשנית לגילוי סרטן השד

מחקר מצא כי הקרנות נגד סרטן השד יכולות לפגוע בלב