כשמדברים על סרטן השד, רוב האנשים מעלים לנגד עיניהם את המחלה התוקפת נשים ומופיעה אצלן בסבירות של אחת משמונה על
פי ההערכות. חשוב להזכיר שסרטן השד מופיע גם אצל גברים, גם אם בשכיחות נמוכה יותר: באחד מבין כמאה מקרים של סרטן השד, מדובר בגבר ולא באישה. אבל מהם הגורמים שעלולים להגדיל את הסיכוי שגבר מסוים יסבול מסרטן השד?
מאמר חשוב, שפורסם בכתב העת International Journal of Cancer בשלהי 2017, שופך אור על בעיית ההשמנה ומציע שהיא בהחלט עלולה להשפיע על הסבירות לחלות בסרטן – אפילו שנים קדימה. חיזוק לזה מקבלים מארגון הבריאות העולמי שקובע כי השמנה גורמת ל-13 סוגי סרטן.
מה הייתה מטרת המחקר העיקרית?
המחקר המדובר, שהובילה פרופסור ליטל קינן-בוקר, נערך על ידי משרד הבריאות בשיתוף עם צה"ל, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת הרווארד היוקרתית בארצות הברית. הוא בא לעמוד על טיב הקשר בין השמנת יתר בקרב נערים לבין הסיכויים לסבול בגילאים מאוחרים יותר מסרטן השד, וכן האם פרמטרים חשובים אחרים – בעיקר המוצא האתני והיכולת הקוגטניבית של הנדבקים – עשויים להשפיע על הסבירות.המחקר התבסס על איסוף נתונים של -1.38 מיליון נערים יהודים טרם גיוסם לצבא, בין השנים 1967 ל-2011. לצורך זה השתמשו החוקרים במאגר המידע של צה"ל. החוקרים חילקו את מדד מסת הגוף של הנערים (BMI) לארבע קבוצות:
- בעלי תת משקל – מדד BMI נמוך מ-18.5
- נערים במשקל תקין – BMI בין 18.5 ל-25
- משקל עודף – BMI בטווח שבין 25 ל-30
- השמנת יתר – מדד BMI העולה על 30
אילו ממצאים גילו החוקרים?
המחקר הראה כמה תוצאות מעניינות, המצביעות על כך שהשמנת יתר בגיל צעיר עלולה להגדיל את הסיכויים לסרטן השד בגברים בגיל מאוחר יותר. הנתונים הראו כי בקרב 73.4% מהנערים, שמשקל גופם היה תקין, הסיכון לסרטן השד בגיל מאוחר היה מינימלי. לעומת זאת, 10.4% מהנערים שהוגדרו כבעלי עודף משקל היו בסיכון של פי שניים לסרטן השד. אצל 3% מהנערים שהיו בקבוצה של השמנת היתר, הסיכון לחלות בסרטן השד היה גבוה פי חמישה.באשר לשאלת המוצא האתני, נמצא גם כן קשר מסוים לסבירות לחלות במחלת הסרטן: נערים שמוצאם אירופי היו בסיכון גבוה פי שניים לסרטן השד עם התבגרותם בהשוואה לנערים ממוצא אחר. מן העבר השני של המשוואה, נערים שהם ילידי ישראל בדור שלישי ומעלה, היו בסבירות נמוכה ב-61% לחלות בסרטן.
המחקר מצא כי יכולות קוגנטיביות נמוכות עלולות להשפיע אף הן, כאשר בקרב הנערים שהיכולת הקוגנטיבית שלהם הוגדרה ככזו -16.3% מכלל הנערים שנבדקו – הסיכון לסרטן השד בגילאים מאוחרים יותר היה גבוה פי חמישה. המחקר לא מצא קשר כלשהו בין גובהם של הנערים לבין הסבירות שיסבלו מסרטן השד.מה אפשר להסיק מתוצאות המחקר?
נראה שהמחקר הוא בהחלט רחב היקף, אם כי הוא מעלה כמה שאלות: הראשונה שבהן היא האם עשויים להיות משתנים מתערבים אחרים שמשפיעים על הסבירות לחלות בסרטן השד ושלא נלקחו בחשבון? נקודה נוספת נוגעת לאוכלוסייה הספציפית שנבדקה, כאשר המחקר מעלה שאלה האם התמונה תהיה דומה בקרב אוכלוסיות אחרות: למשל גברים מבוגרים יותר, או נערות.
כך או כך, ברור שמדובר על פניו בטיעון נוסף – אם יש צורך בכלל בטיעונים נוספים – כנגד הסכנות של משקל עודף והשמנת יתר. מדובר באחת המגפות המשמעותיות של המאה ה-21, בעיה שרק הולכת ונעשית נפוצה יותר עם השנים – בין השאר עקב הרגלי התזונה הבעייתיים של בני הנוער כיום, אורח חיים פסיבי ביחס לשנים עברו ועוד. שאיפה למשקל תקין צריכה להופיע אצל כל אדם באשר הוא, על אחת כמה וכמה אם היא אכן מגדילה את הסיכויים למחלות חמורות דוגמת סוגי סרטן שונים.
