הרחם
הרחם הוא מקום משכנו של העובר המתפתח בגופה של האישה. הוא שוכן באגן, מעל שלפוחית השתן, ומשנה באופן דרסטי את מקומו וגודלו במהלך היריון. לרחם שלוש שכבות עיקריות – שכבה חיצונית מצפה, שכבת שריר עבה, ושכבה פנימית מצפה הכוללת בלוטות מפרישות – אנדומטריום (רירית הרחם).
במהלך המחזור החודשי האנדומטריום עובר תהליך של גדילה והתרחבות, עד להשלתו (מלבד שכבה בסיסית דקה) עם הדימום החודשי. כמעט כל מקרי סרטן הרחם הם גידולים סרטניים בשכבת האנדומטריום.
גידול בשכבת השריר הוא בעל אופי שונה. מדובר בגידול מסוג סרקומה, בעוד שגידול באנדומטריום, הינו גידול מסוג קרצינומה.
סטטיסטיקה וגורמי סיכון
סרטן הרחם הוא הסרטן הגניקולוגי השכיח ביותר, מלבד סוגים כמו סרטן צוואר הרחם, סרטן השחלות ועוד. רוב הנשים שחולות במחלה הן נשים בתקופה שלאחר גיל הפוריות. אצל נשים אלו נמצא השמנה בשכיחות גבוהה יותר, הפרעות בסדירות המחזור החודשי, עקרות, הפסקת המחזור בגיל מאוחר, ודימומים גם לאחר הפסקת המחזור החודשי. הנשים שעדיין נמצאות בגיל הפוריות יכולות לעבור טיפול טיפול לשימור פוריות ולהבטיח כי יוכלו להביא ילדים לעולם בעתיד.
שיא ההיארעות של סרטן הרחם הוא בעשור השישי והשביעי לחיים. מעל 1,000 נשים בישראל חולות מדי שנה בסרטן הרחם.
נשים שנוטלות טיפול הורמונלי כנגד סרטן השד נמצאות בסיכון מוגבר מעט לחלות בסרטן הרחם. גם מתן תחליפי הורמונים נשיים (Hormonal replacement therapy – HRT) מעלה את הסיכון לסרטן מסוג זה, בעיקר בגלל תפקידו של ההורמון אסטרוגן בשגשוג וגדילה של האנדומטריום.
בנוסף, ישנן מחלות גנטיות, כמו תסמונת לינץ, אשר מגדילות את הסיכון לחלות בזני סרטן שונים, בעיקר סרטן הרחם וסרטן המעי הגס.
סוגי סרטן הרחם
קיימים כמה סוגים היסטולוגיים של סרטן הרחם (השונים זה מזה במראה התאים הממאירים בבדיקה במיקרוסקופ). כ– 75% מהגידולים ברחם הם מסוג adenocarcinoma, והם מחולקים לדרגות על פי הסדר המצוי במבנה שהם יוצרים. ככל שהגידול מסודר יותר (והתאים בשלים יותר), הוא בעל דרגת ממאירות פחותה.
קיימים סוגים נוספים, נדירים יותר, של סרטן הרחם: adenocanthoma , mucinous carcinoma, ועוד.
סימנים ואבחנה
מספר סימפטומים מופיעים בסרטן הרחם. אצל רובן הגדול של החולות, כ– 90%, יופיעו הפרשות לא שגרתיות מהנרתיק. אצל אחוז ניכר מהן יופיע גם דימום לא נורמלי. סימנים אלו מופיעים בדרך כלל בשלב מאוחר יחסית בהתפתחותו של הסרטן.
ב-75% ממקרי סרטן הרחם שמתגלים, הגידול הסרטני אינו מוגבל לרחם בלבד, ולכן בר ריפוי.
כאשר מתעורר חשד לממאירות ברחם אצל חולה, עליה לעבור בדיקה גופנית מדוקדקת, ולעיתים קרובות יש לבצע ביופסיה של רירית הרחם. בביופסיה ניתן להבחין האם קיימים תאים ממאירים ברירית. עם זאת, תשובה שלילית בביופסיה שכזו איננה שוללת באופן סופי סרטן ברחם.
דירוג של סרטן הרחם ניתן לביצוע רק לאחר ניתוח, שבעקבותיו ניתן לבדוק את מידת החדירה של התהליך הממאיר לרקמות ואת עומק החדירה לתוך שריר הרחם. ברוב המקרים צריך לכרות את הרחם במלואו (hystertectomy), ולהסיר גם את החצוצרות.
בנוסף, כדאי לקחת דגימה מהנוזל שבחלל הבטן (נוזל פריטוניאלי). אם נמצאים תאים ממאירים בנוזל, הרי שהגידול הממאיר התפשט מעבר לרחם. במקרים מסוימים, יש לכלול בניתוח גם הסרה של קשרי לימפה באגן וסביב אבי העורקים.
טיפול
שיעור ההישרדות יורד בסרטן הרחם עם השלב (stage) שבו מצוי הגידול. כמעט 90% מהחולות עם גידול בדרגה 1 יחלימו מהמחלה. שיעורי ההחלמה יורדים לכ– 50% בשלב 3, ופוחתים לכ– 20% במחלה גרורתית בשלב 4.
הטיפול בשלב 1, המוגבל לרחם, הוא ניתוח שכולל את כריתת הרחם. ניסיונות שבוצעו בעבר לשילוב של קרינה לא הראו שיפור באחוזי ההחלמה של החולות.
בחולות עם דרגת סיכון גבוהה: חולות עם מחלה שחדרה לעומק שריר הרחם, מראה היסטולוגי שמתאים לגידול אגרסיבי, או מעורבות נרחבת של החלק התחתון של הרחם וצוואר הרחם, בכל אלו יש לשלב לאחר הניתוח טיפול בקרינה.
גם במחלה שאינה ממוקמת יותר ברחם בלבד, אבל נותרה בגבולותיו של האגן, הטיפול המקובל כולל ניתוח וקרינה. במקרים של מעורבות של קשרי לימפה מחוץ לאגן אפשר להגביר את יעילות הטיפול על ידי שילוב של תרופות כימותרפיות כדוגמת cis-platin.
באופן כללי, כימותרפיה איננה יעילה כל כך בסרטן הרחם, ורק מספר תרופות כימותרפיות תורמות לטיפול בחולה.
בחולות בשלב 4, הכולל גרורות, הטיפול בעיקרו הוא טיפול תומך, שכולל ניתוח, קרינה וכימותרפיה. חלק מהחולות יגיבו לתרופות הפועלות על הקולטן לפרוגסטרון, והדבר תלוי גם במידת הביטוי של הקולטנים בגידול אצל החולה.
ראו גם:
שתיית קפה מפחיתה את הסיכוי לחלות בסרטן רירית הרחם
