סרטן הערמונית (פרוסטטה)

הערמונית

הערמונית היא בלוטה קטנה שנמצאת לאורך מסלולה של השופכה אצל הגברים, מתחת לשלפוחית השתן. תפקידיה העיקריים של הערמונית הם הפרשת חומרי תזונה וחומרים נוספים אל נוזל הזרע.

הנוזל המופרש מהערמונית בסיסי, ועוזר בנטרול החומציות בחלל הנרתיק של האישה. חומר נוסף המיוצר בבלוטת הערמונית אשר לו חשיבות באבחון של סרטן הוא PSA או prostate specific antigen .

מלבד החלקים המפרישים בבלוטה, מעורבת בה גם רקמה של שריר חלק, המסייעת בשפיכת הזרע. כדי לעבוד בצורה תקינה, בלוטת הערמונית זקוקה להורמוני המין הגבריים, המעודדים את פעולתה וגדילה.

סטטיסטיקה

סרטן הערמונית הוא הסרטן השכיח ביותר בגברים, וניתן להשוותו מבחינת ההיארעות לסרטן השד בנשים. הוא נחשב לאחד מסוגי הסרטן השכיחים בישראל, ועם זאת, ברוב המקרים מדובר בסרטן המתפתח באיטיות, ובעל פוטנציאל ממאירות קטן באופן יחסי. בנוסף לכך, בשנים האחרונות נרשמה עלייה באבחון סרטן הערמונית.

חולים רבים שסובלים מסרטן הערמונית ימותו בסופו של דבר ממחלות אחרות, ולא מהתפשטות של הגידול הסרטני. אחוז קטן מהמקרים של סרטן הערמונית (עד 10%) הם על רקע גנטי משפחתי. זן נוסף של סרטן המתפתח במערכת הרבייה הגברית הינו סרטן האשכים.

סימפטומים לסרטן הערמונית

הסימפטומים המופיעים בסרטן הערמונית דומים לסימפטומים של גדילה שפירה של הערמונית, וכוללים הפרעה במתן שתן, ירידה בעוצמתו של זרם השתן, והיסוס במתן שתן.

לעיתים מופיעים גם כאב במתן שתן ותחושת דחיפות. שימוש תכוף בשירותים במהלך הלילה (נוקטוריה) הוא תלונה אופיינית נוספת. לעיתים יופיעו אצל החולה גם כאבים בגב ובירך.

רמות דירוג

רובם הגדול של גידולי הסרטן בערמונית מתפתחים מהחלק המפריש שבה, והם מסוג adenocarcinoma. את דרגתו של הגידול קובעים על פי מדד היסטולוגי (מיקרוסקופי), שבוחן את מראה התאים ואת מידת הסדר במבנה שהם יוצרים. מדד זה נקרא מדד גליסון (Gleason score).

בדיקות סקר

כדי לאבחן את סרטן הערמונית בשלב מוקדם, נהוג להשתמש בשתי בדיקות עיקריות. הבדיקה הפשוטה הראשונה היא בדיקה רקטלית של בלוטת הערמונית, שבמסגרתה רופא ממשש את הבלוטה ומחפש אי סדרים וגושים שיכולים להעיד על תהליך ממאיר. הגדלה דיפוזית (מפוזרת ושווה) מצביעה דווקא בכיוון של הגדלה שפירה של הבלוטה.

בדיקה חשובה נוספת שנערכת כבדיקת סקר היא בדיקת PSA .PSA  הוא חומר שמופרש מבלוטת הערמונית, ורמתו עולה כאשר מופיע בבלוטה גידול ממאיר. עם זאת, ערכי PSA בדם עולים גם בשלל מצבים אחרים – דלקת בבלוטת הערמונית, ניתוח באזור, והגדלה שפירה של הבלוטה.

כדי להתגבר על בעיות אלו משתמשים לעיתים במדדים מתוחכמים ל-PSA, המתחשבים ברמת PSA ביחס לגודל הערמונית, קצב העלייה היחסי של החומר ולא רמתו בנקודת זמן בודדת, וכדומה.

לאחרונה יצאו עוררין על בדיקת PSA כבדיקת סקר לסרטן הערמונית. על פי המערערים, אבחון מוקדם של הסרטן באמצעות בדיקה זו לא משפר את סיכויי ההחלמה וההישרדות, ואין לו חשיבות לפרוגנוזה (הצפי לעתיד) של החולה.

אבחון סרטן הערמונית

כאשר הרופא חושד בגידול בבלוטה, ולאחר שבדיקה רקטלית ידנית ובדיקת PSA מצביעות גם הן על חשד לגידול ממאיר, יש לערוך ביופסיה של הערמונית באמצעות קולונוסקופיה. בביופסיה נלקחת דגימה מהרקמה ונבחנת במיקרוסקופ – כדי להעריך את מידת הממאירות של הנגע.

במידה ואכן נמצא שמדובר בגידול סרטני, כדאי לערוך בדיקות נוספות כדי לבחון האם הגידול התפשט ושלח גרורות אל מקומות אחרים בגוף. אפשרות טובה לבדיקת הימצאותן של גרורות בגוף היא בדיקת PET/CT, שמבוססת על התנהגות מטבולית שונה ומואצת של תאים סרטניים, אותה ניתן לגלות באמצעים טכנולוגיים משוכללים.

סרטן הערמונית מדורג גם על פי שיטת הדירוג המקובלת TNM, המתייחסת לגודל הגידול, מעורבות של קשרי לימפה, והימצאות גרורות.

טיפול

קיימות שתי אפשרויות מקובלות לטיפול בסרטן בערמונית בשלבים מוקדמים שלו. אפשרות אחת היא הסרה כירורגית של הבלוטה (Radical prostatectomy). טיפול חליפי הוא טיפול בקרינה לאזור הבלוטה.

מבחינת סיכויי הריפוי, שתי השיטות שוות בקירוב. עם זאת, כנראה שניתוח של בלוטת הערמונית מביא לסיבוכים בשכיחות גבוהה יותר. לאחר ניתוח כזה גבוהה השכיחות של אי שליטה במתן שתן ואין–אונות (אימפוטנציה). בטיפול בקרינה יש סיכוי מוגבר לדלקת ברקטום.

הוספה של טיפול הורמונלי, המשפיע על הגידול הממאיר, משפרת את התוצאות הטיפוליות.

במחלה המערבת גרורות, הטיפול האפקטיבי הן תרופות שחוסמות את הקולטנים של הורמוני המין הגבריים, כמו flutamide. כימותרפיה משולבת בטיפול מסייעת כטיפול משלים ותומך. גרורות מופיעות לעיתים קרובות בעצמות, ויכולות לעורר כאבים, שכדאי ורצוי לטפל בהם.

ראו גם:

מחקר בנושא תוחלת חיים של חולי סרטן הערמונית ובדיקת PSA

טיפול בקור מסייע במקרים של הישנות סרטן הערמונית