העצם
העצמות מרכיבות את השלד, החלק המבני והיציב הנושא את כל גופנו ומשמש לו כתבנית. עמוד השדרה, האגן, הכתפיים, הידיים, הרגליים והגולגולת מורכבים כולם מבסיס גרמי חזק המקנה להם יציבות ותמיכה.
נהוג לחלק את העצמות הארוכות (עצמות הגפיים) לכמה חלקים אנטומיים שונים. דיאפיזה, מטאפיזה, ואפיפיזה. הדיאפיזה היא החלק האמצעי והמוארך של העצם, המטאפיזה הוא האזור המורחב שממנו גדלה העצם ובו נמצאת לוחית הגדילה, והאפיפיזה מרכיבה את הקצוות של העצם הארוכה.
סוגי סרטן העצמות
קיימים מספר סוגים שונים של סרטן המתפתח בעצמות. הסרטן הנפוץ ביותר המתפתח בתוך העצמות הוא מיאלומה נפוצה, שמופיע במוח העצם ולא מתפתח מרקמת העצם עצמה. בדומה לזני סרטן המתפתחים בתוך מערכות הגוף כמו לוקמיה ולימפומה, גם סרטן העצמות מתפתח בתוך מערכת גדולה.
גרורות מגידולים אחרים נוטות גם הן להופיע בעצמות, למשל, גרורות מסרטן הערמונית. נתאר כאן את שלושת הסוגים העיקריים והנפוצים של סרטן המתפתח באופן ראשוני בעצם.
אוסטאוסרקומה
אוסטאוסרקומה (אוסטאו – עצם, סרקומה – גידול של רקמת חיבור או שריר) אחראי למחצית מהגידולים הממאירים בעצם. כשני שליש מגידולי האוסטאוסרקומה מופיעים בילדים ובבני נוער. בגיל המבוגר יותר, אוסטואסרקומה נוטה להופיע כתוצאה משנית של קרינה או מחלה אחרת שפוגעת בעצם (לדוגמה, מחלת פאג'ט).
אוסטאוסרקומה נוטה להופיע במטאפיזה של עצמות גדולות. המקומות השכיחים ביותר הם החלק הנמוך של עצם הירך, החלק הקרוב של עצם השוק, ובחלק הקרוב של עצם הזרוע.
האבחנה מבוססת על ממצאים קליניים, מעבדתיים, פתולוגיים ותמונות רנטגן. החולים מופיעים לרוב עם כאבים ונפיחות באזור הפגוע. צילום של האיבר הרלוונטי מראה עצם הרוסה עם רקמה חדשה הנוצרת בגבולות הנגע (מראה רנטגני אופייני זה נקרא "המשולש של קודמן" –Codman's triangle).
אפשר להיעזר בבדיקות CT ו-MRI כדי להעריך את המעורבות של הרקמות הסמוכות ואת תבנית ההתפשטות של הגידול, כמו גם הימצאותן של גרורות. ביופסיה משלימה נלקחת באמצעות מחט, כאשר הגישה אפשרית, או בחיתוך פתוח שנדרש לעיתים כדי להגיע לגידול.
הגורם הפרוגנוסטי החשוב ביותר בסרטן מסוג אוסטאוסרקומה הוא התגובה לטיפול הכימותרפי. הטיפול כולל מתן כימותרפיה מקדימה, שלאחריה ניתוח שנועד לשמר ככל הניתן את הגפה הפגועה.
לאחר הניתוח מטפלים בחולים שנית בכימותרפיה משלימה. טיפול כימותרפי יכול לכלול את התרופות: doxorubicin, ifosfamide, cisplatin ועוד. אוסטאוסרקומה היא גידול שעמיד לחלוטין לקרינה, ולכן אין מקום לטיפול בקרינה בגידול מסוג זה. שיעור ההחלמה ארוך הטווח מאוסטאוסרקומה עומד על כ-70%.
כונדרוסרקומה
כונדרוסרקומה (כונדרו – סחוס, סרקומה – גידול ברקמת חיבור או שריר) היא גידול ממאיר, שאחראי לכ-25% מהגידולים הממאירים המתפתחים בעצם. גידול זה מופיע בעיקר בגיל מבוגר, בין הגילאים 40 ל- 60. כונדרוסרקומה מופיע בשכיחות גבוהה בעצמות שטוחות, בעיקר בעצמות האגן ובכתפיים, אבל גם בדיאפיזה של עצמות ארוכות.
כונדרוסרקומה מופיעה לצד כאב ונפיחות בעצם הפגועה. לגידול מראה מתאים בצילום רנטגן, אלא שלעיתים קשה להבחין בין כונדרוסרקומה בדרגת ממאירות נמוכה לבין גידולים שפירים בעצם. הופעה חדשה של כאב, סימנים של דלקת, וגדילה מתמשכת של הגוש מצביעים כולם לכיוון של גידול ממאיר.
כונדרוסרקומות בעלות דרגת ממאירות גבוהה נוטות לשלוח גרורות לריאות, בדומה לגידולים אחרים בעצם. ברוב המקרים, כונדרוסרקומה עמידה בפני טיפול כימותרפי. האופציה הטיפולית העיקרית, לכן, היא כריתה כירורגית של הגידול ושל הגרורות (במידה ואלו קיימות).
קיימים סוגים של כונדרוסרקומה שמגיבים לטיפול כימותרפי, וניתן לזהות אותם באמצעות המראה ההיסטולוגי.
סרקומה על שם יואינג
גידול עצם זה אחראי לכ-15% מהגידולים הממאירים בעצם. הוא נפוץ בגילאי הנעורים, ושיא השכיחות שלו היא בעשור השני לחיים. גידול זה מופיע בעיקר בדיאפיזה של עצמות ארוכות.
בצילום רנטגן ניתן להבחין במראה אופייני של "קליפת בצל" (onion peel). הגידול מתאפיין גם בשינוי גנטי – שחלוף של הכרומוזומים 11 ו- 22, עם יצירת חלבון חדש הפעיל ביתר.
סרקומה על שם יואינג היא מחלה אגרסיבית המערבת את כל הגוף לעיתים תכופות. מקומות נפוצים להופעת גרורות הם ריאות, עצמות אחרות, ומוח העצם. הטיפול מבוסס בעיקר על כימותרפיה, לרוב עוד לפני ניתוח להסרת הגידול הראשוני. לפעמים מטפלים בגפה הפגועה גם בקרינה לאחר הניתוח.
הפרוגנוזה טובה יותר בגידולים שמופיעים מתחת למרפק ונמוך ברגל, אצל חולים אלו אחוזי ההישרדות מגיעים לכ-80%.
יש לזכור שסרקומה על שם יואינג הוא גידול שניתן לרפא אותו, גם בנוכחות גרורות למקומות מרוחקים. הפרוגנוזה טובה יותר עבור ילדים קטנים, בייחוד מתחת לגיל 11.