המוח
המוח הוא מרכזה של מערכת העצבים שלנו, מרכז הפיקוח של הגוף, ומקום משכנם של הזיכרון, המחשבות ואולי גם הרגשות.
מבחינה אנטומית, מחלקים את המוח למספר חלקים חשובים. המוח הגדול, החלק הארי של המוח, מחולק לכמה אונות: אונה פרונטלית, אונה טמפורלית, אונה פריאטלית ואונה אוקסיפיטלית.
מתחת לחלקו התחתון האחורי של המוח נמצא המוח הקטן – cerebellum, שקשרו בין היתר לבקרה על תנועה מדויקות ומתואמות. מתחת לחלקו המרכזי של המוח נמצא גזע המוח, שמכיל את מרכזי הבקרה על הפעולות הבסיסיות ביותר של החיים: נשימה, לחץ דם והכרה. גזע המוח מחובר לחוט השדרה, שמכיל את העצבים שמגיעים מהגוף כולו.
המוח כולו עטוף בשלוש שכבות המגנות עליו (פיה, ארכנואיד ודורה), ונמצא בתוך מעטפת עצם חזקה, הגולגולת.
סימפטומים לגידולים במוח
גידולים במוח יכולים לגרום למגוון רחב מאוד של סימפטומים, כתלות במקום בו מופיע הגידול. הסימפטומים יכולים להיות סימנים של פגיעה כללית במוח; פגיעה במצב ההכרה, פרכוסים, כאבי ראש קשים, או סימנים של פגיעה מקומית, כתלות בתפקיד הספציפי של רקמת המוח שנפגעה. לעיתים הפגיעה נובעת מלחץ של הגידול על רקמת מוח בריאה.
גידולים במוח יכולים לחסום את הניקוז של נוזל עמוד חוט השדרה (CSF), לגרום להגדלה של המוח וללחץ תוך גולגולתי מוגבר. הסימנים של לחץ כזה הם הקאות (בעיקר בשעות הבוקר), ראייה מטושטשת, כאבי ראש, פגיעה קוגנטיבית, ועוד. סימן נוסף הוא פגיעה בעצב הקרניאלי השישי (עצבים קרניאלים הם עצבים שיוצאים ישירות מהמוח). הפגיעה בעצב מפריעה ליכולת להזיז את העין הצידה.
פגיעות פוקליות יכולות לכלול הפרעות שונות בתחושה מאזורים שונים בגוף, חולשה מקומית, ועוד. סימני פגיעה במוח הקטן כוללים אטקסיה (חוסר יכולת ללכת באופן יציב) ותנועה חסרת קואורדינאציה. גידולים שפוגעים באזור יותרת המוח יכולים להוביל לגדילה של השדיים, להפרעות אנדוקרינית שונות, להפרעות בבלוטת התריס ועוד.
אבחון גידולי מוח
אבחנה מבוססת על סימפטומים חשודים ואמצעי הדמיה. CT ו- MRI יכולים לזהות תהליכים ממאירים תופסי מקום ברקמה, כמו גם את ההשפעה של גדילה מקומית על רקמת המוח הבריאה.
ברקמה הבריאה נראית לעיתים קרובות בצקת מוחית, עקב הצטברות נוזלים בחומר הלבן במוח, כתגובה לגידול. בדרך כלל לא ניתן לראות מדדי דלקת או סימנים אחרים בדם לגידולי מוח ראשוניים (בניגוד לגרורות של גידולים אחרים המופיעות במוח).
לעיתים ניתן להשתמש בניקור מותני לשלילה של אפשרויות אבחנתיות אחרות (כדוגמת זיהום), אלא שיש לעשות זאת בזהירות רבה, מחשש להרניאציה של המוח (צניחה לתוך עמוד השדרה בגלל הלחץ המוגבר).
טיפול סימפטומאטי לגידולי מוח, שמתאים לכל סוגי הגידול, כולל טיפול משני בבעיות הנוצרות; מתן תרופות אנטי-אפילפטיות בהופעה של פרכוסים, טיפול בסטרואידים להפחתה של בצקת מוחית עם תופעות נלוות, וטיפול כנגד קרישת דם.
סוגי גידולי המוח
גידולי מוח נושאים בחובם סכנה גדולה, משום שכל פגיעה ברקמת המוח יכולה להוביל נזקים חמורים וחריפים. קיימים כמה סוגים של גידולים במוח, השונים במראה ההיסטולוגי שלהם (מראה התאים במיקרוסקופ), בהתנהגות הקלינית, ובמיקומם האופייני ברקמת המוח.
נהוג לחלק את הגידולים לגידולים סופרא-טנטוריאלים (שמופיעים במוח הגדול), ואינפרא-טנטוריאלים (שמופיעים במוח הקטן). גידולים שונים גם מופיעים בשכיחות משתנה אצל ילדים ומבוגרים. באופן כללי, גידולים סופרא-טנטוריאלים נפוצים יותר במבוגרים, ואינפרא-טנטוריאלים נפוצים יותר בילדים. בישראל קיימות כיום מספר עמותות לילדים חולי סרטן, הבולטת ביניהן היא עמותת חיים, המיועדות להורים ולילדים חולי סרטן ומסייעות להם בתהליך הטיפולים וההתמודדות.
להלן הגידולים השכיחים המופיעים במוח:
אסטרציטומה
גידולים אלו הם השכיחים ביותר כגידולים ראשוניים במוח. נהוג לחלק גידולים אלו לארבעה שלבים, הקובעים את רמת הממאירות והאלימות של הגידול. גידולים משלב 1 מופיעים בדרך כלל אצל ילדים והפרוגנוזה שלהם (הצפי לעתיד החולה) טובה מאוד לאחר הסרה שלהם בניתוח.
לאחר הניתוח מקובל לטפל בגידול בקרינה. כימותרפיה איננה חלק מהטיפול בגידולים מסוג זה.
גליובלסטומה
למעשה,זו אסטרוציטומה מדרגה גבוהה (שלב 4). גידולים אלו לא מראים קו הפרדה ברור בין הגידול לרקמת המוח הבריאה. תאים ממאירים אלו חודרים ומסנינים רקמה סמוכה במוח. למרבה הצער, גידולים אלו כמעט תמיד מובילים למותו של החולה.
הטיפול כולל מתן של סטרואידים, ניתוח להסרת המסה הגידולית המשמעותית, קרינה וטיפול כימותרפי משלים.
מדולובלסטומה
גידול זה מופיע בעיקר במוח הקטן, שכיח בילדים, אך נדיר במבוגרים. הסימנים יכולים לכלול אטקסיה, הפרעות בראייה, עלייה הלחץ התוך גולגלתי (שבה ניתן להבחין בבדיקת קרקעית העין), ועוד.
הטיפול כולל הסרה כירורגית של הניתוח וטיפול משלים בקרינה וכימותרפיה.
מנינגיומה
מנינגיומה היא גידול של קרומי המוח, שעוטפים אותו מתחת לגולגולת. רובם של גידולים אלו הם שפירים. הם חודרים לעיתים לגולגולת אך רק לעיתים רחוקות חודרים למוח עצמו. לפעמים מוצאים גידולים אלו באופן אקראי בבדיקות הדמיה של המוח.
כאשר מדובר בגידול ממאיר ואלים, הטיפול כולל טיפול כירורגי וקרינה משלימה, זאת בשל אחוזי חזרה גבוהים של הגידול. כימותרפיה איננה יעילה כנגד גידול מסוג זה.
ראו גם:
גידול דמה – Pseudotumor cerebri
