הוושט
הוושט הוא צינור שרירי שנועד להעביר את האוכל מהפה אל הקיבה. בסופו של הוושט הוא חודר את הסרעפת ונגמר בסוגר שרירי, שמפריד בינו לבין הקיבה. תפקידו של סוגר זה הוא למנוע חזרה של האוכל אל הוושט.
אורכו של הוושט הוא כ- 30 ס"מ, והוא מורכב משלוש שכבות. שכבה מצפה פנימית, הדומה במבנה שלה לשכבה החיצונית של העור – אפיתל קשקשי, שכבה שרירית, המורכבת משריר חלק ומשריר משורטט לסירוגין, ושכבה חיצונית מצפה. רובם הגדול של הגידולים בוושט מתפתחים משכבת הציפוי (אפיתל) הפנימית.
סוגי סרטן הוושט
נהוג לחלק את סרטן הוושט לשני סוגים עיקריים, בהתאם לסוג ההיסטולוגי של הגידול. סוג אחד הוא גידול קשקשי, squamous cell carcinoma, המתפתח מהתאים העליונים של ציפוי הוושט. הסוג השני הוא גידול בלוטי, adenocarcinoma, המתפתח מאפיתל הדומה במראהו לאפיתל המצפה את הקיבה. הוושט ממוקם בסמוך לאיבר רגיש נוסף, בלוטת התריס.
מסיבות שאינן ברורות, שכיחות הסרטן הקשקשי יורדת בשנים האחרונות, ואילו שכיחות הסרטן הבלוטי עולה באופן דרמטי.
גורמי סיכון
סרטן הוושט הוא סרטן נדיר יחסית, אבל קטלני למדי, בעל פרוגנוזה גרועה. סרטן מזן זה נוטה להופיע באזורים גיאוגרפיים מסוימים בעולם בשכיחות גבוהה, בעיקר במרכז ומזרח אסיה – אירן, אפגניסטן, מונגוליה וכדומה.
המחלה שכיחה יותר בקרב גברים, מופיעה בדרך כלל לאחר גיל 50, וקשורה ככל הנראה למעמד סוציואקונומי נמוך.
קיימים מספר גורמי סיכון מוכחים לסרטן הוושט. בין גורמים אלו: שתיית אלכוהול מופרזת, עישון סיגריות, שתייה מרובה של תה חם, נזקי קרינה, מאכלים המכילים ניטראטים, ועוד.
מצב נוסף שחושף את האדם לסכנה מוגברת לסרטן הוושט הוא צרבת ממושכת. כאשר האוכל מהקיבה עובר את הסוגר התחתון של הוושט ועולה כלפי מעלה אנו סובלים מצרבת. צרבת ממושכת מאוד גומרת לציפוי (האפיתל) של הוושט לעבור שינוי, ולדמות במראהו לאפיתל הקיבה.
מצב זה נקרא Barrett's esophagus, וחולים הסובלים ממנו הם בעלי סיכון מוגבר ביותר לסרטן הוושט מסוג adenocarcinoma.
סימפטומים לסרטן הוושט
אצל רוב החולים, הסימפטומים הראשוניים יהיו ירידה במשקל וקושי בבליעה. הקושי בבליעה מופיע בעיקר בעת אכילת מאכלים מוצקים, ומתפתח בהדרגה לקושי בבליעת נוזלים.
למרבה הצער, הופעה של סימפטומים חריפים מצביעה כמעט תמיד על מחלה בשלבים שאינם ניתנים לריפוי. על מנת שיופיע קושי בבליעה, אחוז החסימה בוושט צריך לעלות על 60%, ולכן מדובר בגידול מתקדם למדי. הקושי בבליעה יכול להיות מלווה בכאבים בבליעה, כאבים בגב, הקאות, ודלקות ריאה כתוצאה משאיפת חלקיקי מזון.
לפעמים מופיעה עלייה ברמות הסידן בדם (היפרקלצמיה) כתוצאה מחומרים המופרשים מהגידול. במקרים קשים נוצרים נקבים בין הוושט לקנה הנשימה, שיכולים להרע מאוד את איכות חייו של החולה.
רוב גידולי הוושט מופיעים בחלק התחתון של הוושט, ורק חלקם הקטן, כ- 10%, מתפתחים בחלקו העליון. לא ניתן להבחין באמצעות אנדוסקופיה או בדיקות הדמיה בין שני הסוגים השונים של סרטן הוושט, אלא באמצעות בדיקת ביופסיה בלבד.
אבחנה
אצל כל החולים הסובלים מתלונות הממוקמות בוושט, יש לערוך בדיקה אנדוסקופית, שבה מוכנס צינור עם מצלמה לתוך דרכי העיכול. בבדיקה האנדוסקופית ניתן להתבונן בגידול וליטול דגימה, ביופסיה, לבחינה מעבדתית.
בדיקות הדמיה כדוגמת CT משמשות להערכת ההתפשטות אל מבנים סמוכים ובלוטות לימפה. ההערכה כוללת בחינה של אפשרויות כריתת הגידול כחלק מהטיפול.
טיפול בסרטן הוושט
הפרוגנוזה (הצפי לעתיד) של חולים עם סרטן הוושט איננה טובה. פחות מ- 5% מהחולים שורדים לאחר חמש שנים של המחלה. לכן, הטיפול מתמקד ברוב המקרים, בהקלה על החולה ועל הסימפטומים מהם הוא סובל, ושיפור איכות חייו במידת הניתן.
כריתה מלאה של כל הגידול אפשרית במקרים רבים, אולם כרוכה בסיבוכים רבים שלאחר הניתוח. עם זאת, כריתה מלאה משפרת את סיכויי ההישרדות של החולים.
טיפול בקרינה בסרטן של התאים הקשקשיים יעיל במידה שווה פחות או יותר לכריתה של הוושט, אבל עוזר פחות בהקלה על חלק מהסימפטומים. שילוב של כימותרפיה (המבוססת על cisplatin), כתלות במצבו הפיזי של החולה, יכולה לעזור גם היא בטיפול.
בחולים עם מחלה שאיננה נתיחה ואיננה ברת ריפוי, יש לשים לב למצב התזונתי, לקשיים בבליעה, ולהיווצרות נקבים בין הוושט לקנה הנשימה. הטיפול כולל לעיתים הנחה של תומכן באזור הגידול כדי לעזור בבליעה. שיטות חדשות כוללות הרחבה של הוושט ובפגיעה בגידול באמצעות קרני לייזר כאמצעי להקלה על סבלו של החולה.
ראו גם: