האשכים
האשכים הם הגונדות הזכריות, האיבר בו מיוצרים תאי הגזע של הגבר. בניגוד לנשים, הנולדות עם מאגר ביציות מוכן שלא גודל עם הגיל, האשך מייצר תאי זרע באופן מתמיד.
תאי הזרע המיוצרים עוברים אל האפידידימיס (צינור המוליך את תאי הזרע) ומגיעים בסופו של המסלול אל נקודת חיבור לשופכה. בין תאי הזרע המתפתחים נמצאים תאים נוספים באשך, שאחראיים על ייצור הורמונים זכריים מסוג טסטוסטרון.
האשכים נמצאים אצל העובר בחלל הבטן, והם יורדים אל שק האשכים במהלך ההתפתחות, בתהליך שלפעמים מתעכב עד לאחר הלידה. רובם של הגידולים באשכים מתפתחים מתאי הזרע הבלתי בשלים – germ cells (תאי נבט).
גורמי סיכון
גידול באשך מופיע בשכיחות הגבוהה ביותר אצל גברים צעירים בין הגילאים 20 ל– 40. סרטן נוסף השכיח במערכת הרבייה של הגבר הינו סרטן בלוטת הערמונית.
אשך תמיר מעלה את הסיכון להתמרה ממאירה באשך פי שבע בערך. מדובר במצב בו אחד האשכים, או שניהם, לא עברו את המסלול הרגיל של נדידת האשך מחלל הבטן דרך התעלה האינגווינלית אל שק האשכים. הימצאותה של רקמת האשך בסביבה אחרת מגבירה את הסיכון לגידול.
טיפול כירורגי להורדת האשך מומלץ לפני גיל ההתבגרות. מחלות גנטיות שונות מגבירות את הסיכון לסרטן זה, כמו למשל סינדרום קליינפלטר, שבו לחולה כרומוזום X נוסף. באופן לא ברור, הכפלה של הזרוע הקצרה של כרומוזום 12 נפוצה מאוד בסרטן האשכים, אולם הקשר לפגיעה הכרומוזומלית לא ברור במלואו.
סימפטומים של סרטן האשכים
לרוב, סרטן האשכים מופיע כגוש לא כואב באשך. לעיתים קרובות יותר, חולים עם תחושת נפיחות או אי נוחות באשכים לא סובלים מתהליך ממאיר אלא בדלקת באפדירימיס, או בעיה דומה.
במצב כזה, בדרך כלל מומלץ טיפול אנטיביוטי, ואם הסימפטומים אינם חולפים, כדאי לערוך בדיקת אולטרה סאונד לאשך.
אם מדובר במחלה מתפשטת, מופיע לעיתים אצל החולים כאבי גב כתוצאה מגרורות. כמו כן, לפעמים יתלוננו החולים על גדילה של השדיים בגלל הפרשה מוגברת של ההורמון hCG מהגידול.
סוגי גידולים באשך
רוב הגידולים באשך מקורם מתאי הנבט – germ cell tumors, תאי הזרע העתידיים. נהוג לחלק את הגידולים של תאי הנבט לשני סוגים עיקריים: סמינומה, וגידולים אחרים, כאשר הטיפול בשתי קבוצות אלו שונה.
הגידולים שאינם סמינומה כוללים את הסוגים tertoma, Choriocarcinoma, yolk sac tumors, ועוד. הם נובעים בעיקר מהתמרה מאמירה של שרידים עובריים, או של תאים הדומים במבנה לשליה, וכדומה. לעיתים נראה שילוב של מספר גידולים כאלו. הם נוטים להופיע מוקדם יותר בחיים מסמינומה.
גיל הופעת הסמינומה הוא אמצע שנות השלושים לחיים. בדרך כלל מדובר בגידול איטי יותר ואלים פחות. רוב החולים מגלים זאת כאשר הגידול נמצא בשלב הראשוני. גידול זה רגיש במיוחד לטיפול בקרינה (וגם לטיפול כימותרפי).
אבחנה
בנוכחותם של סימפטומים ממושכים או גוש לא כואב באשך, בגילאים המתאימים, יש לערוך בדיקת אולטרה סאונד ולאחריה הסרה מלאה של האשך (הניתוח נקרא orchiectomy).
יש לבדוק כמובן את המראה ההיסטולוגי של הגוש שהוצא בניתוח. בנוסף, כדאי לבדוק אחרי הניתוח בבדיקות דם את רמות ההורמונים AFP ו– hCG, שיכולים להיות מיוצרים על ידי תאים ממאירים של גידול באשך. בדיקת CT לבחינת הימצאותן של גרורות חשובה גם היא להערכת השלב שבו התגלתה המחלה.
את דירוג סרטן האשכים מחלקים לארבעה שלבים. שלב 1 מתאר מחלה המוגבלת לאשך ולצינור הזרע בלבד, בשלב 2 המחלה מערבת בלוטות לימפה אזוריות, בשלב 3 המחלה איננה ממוקמת , ומערבת איברים אחרים או מוקדים מעל לסרעפת. לעיתים, עורכים חלוקות ביניים נוספות, וגם לסוג הגידול ולגודל קשרי הלימפה המעורבים חשיבות בקביעת הטיפול.
טיפול בסרטן האשכים
בסמינומה בשלבים מוקדמים, הטיפול כולל כריתה של האשך וטיפול בקרינה. הפרוגנוזה לחולים אלו טובה מאוד, וכ- 98% מהם יחלימו מהמחלה.
לחולים בסרטן מוקדם שאינו סמינומה, בדרך כלל יש גם צורך בכריתה של בלוטות לימפה אזוריות במהלך הניתוח. כאשר בלוטות הלימפה שנגועות גדולות, מוסיפים לטיפול כימותרפיה בשני סוגי גידולי האשך.
כימותרפיות המשמשות לטיפול כוללות cispaltin, etoposide, ו- bleomycin. גם בשלב מתקדם, טיפול כימותרפי מעניק אחוזי ריפוי של 70%-80% (כתלות בפרמטרים נוספים). חשוב לדעת שגם כאשר מופיע כישלון של הכימותרפיה הראשונית בטיפול בסרטן האשכים, טיפולים כימותרפיים נוספים יכולים להוביל להחלמה.
חולה מפורסם של סרטן האשכים הוא רוכב האופניים האמריקני, לאנס ארמסטרונג. הוא חלה בסרטן האשכים בשלב מתקדם, שכלל גרורות למוח – נרפא, וחזר להתחרות ברכיבת אופניים מקצוענית. ארמסטרונג הוא דוגמה טובה לסיכויי הריפוי האפשריים גם במחלה מתפשטת של סרטן האשכים.
