הלשון הוא השריר האקטיבי ביותר בגוף האדם ובנוסף לכך הוא ייחודי בכך שהקצה שלו, המרוחק מהבסיס, חופשי לחלוטין. סיבי השריר המרכיבים את הלשון יכולים לנוע לכל הכיוונים ולפיכך מאפשרים מרחב תנועה גדול ביותר ומגוון רחב של פעילויות מגוונות דוגמת הפקת דיבור, סיוע בבליעה ובלעיסה, ניקוי חלל הפה, ליקוק השפתיים ועוד.
בהשוואה לסוגים אחרים של גידולים סרטניים, סרטן הלשון נחשב לסרטן לא שכיח במיוחד, אך יחסית לגידולי ראש צוואר אחרים, מדובר בגידול שכיח.
מה הם גורמי הסיכון לחלות בסרטן הלשון?
חשוב ביותר להעלות את המודעות הציבורית לנזקי סרטן הלשון, על מנת שהציבור הרחב יידע כיצד ניתן להפחית את הסיכוי למחלה, שעלולה להיות במקרים מסוימים אף קטלנית ובכל מקרה מהווה פגיעה קשה באיכות החיים של החולים בה. להלן שלושת גורמי הסיכון המרכזיים:
- עישון – הגורם העיקרי והראשון לסרטן הלשון הוא עישון, כאשר לא מדובר רק בעישון סיגריות. הכוונה היא בנוסף לעישון של נרגילה, מקטרת, סיגרים ועוד. גם לעיסה של טבק מהווה גורם סיכון לסרטן הלשון ועדות לכך ניתן למצוא בשכיחות הגבוהה של סוג זה של סרטן בהודו, שם מנהג לעיסת הטבק נפוץ מאוד.
- צריכת אלכוהול – שתיית אלכוהול בכמות מופרזת מגדילה את הסיכון לחלות בסרטן הלשון, כאשר אם מדובר בצריכה של אלכוהול המשולבת עם עישון, נוצר אפקט סינרגטי המגדיל את הסיכון באופן מיוחד.
- וירוס הפפילומה האנושי – וירוס הפפילומה האנושי (HPV) הוא גורם סיכון נוסף שהופך לרלוונטי יותר משנה לשנה. וירוס זה עובר מנשא לאדם בריא במין אוראלי לא מוגן והסיכוי לתחלואה נמצא ביחס ישר לתדירות קיום יחסי מין אוראליים לא מוגנים. מייקל דאגלס, השחק המפורסם, תרם להעלאת המודעות הציבורית לנושא זה, כאשר דיווח לפני מספר שנים על כך שלקה בסרטן הלוע בעקבות כך שנדבק בנגיף המסוכן.
לאור כל זאת, חיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי, הקפדה על קיום יחסי מין אוראליים מוגנים בלבד, הימנעות מעישון והפחתה בצריכת האלכוהול, יכולים לסייע רבות במזעור הסיכויים לחלות בסרטן הלשון.
אבחון מוקדם יכול להציל חיים
גם אם הסרטן כבר החל להתפתח בלשון של המטופל, עדיין ייתכן מאוד שהטיפול יהיה קל יחסית ושניתן יהיה לרפא אותו. עם זאת, סיכויי ההצלחה של הטיפולים מושפעים מאוד מהמועד שבו אובחן הגידול. אי לכך, ישנה חשיבות רבה להעלאת המודעות בנוגע לתסמינים השונים שיש בהם כדי להעיד על התפתחות של גידול סרטני בלשון. להלן כמה מהם על קצה המזלג:
- דימום חוזר ונשנה באותו המיקום בלשון.
- שינוי בדיבור או תחושה מסוימת של כובד בתנועתיות של הלשון.
- תחושה קהה או חוסר תחושה ברמה מסוימת בחלק מהלשון או בכל הלשון.
- צריבה בלשון, המורגשת עם או בלי קשר להרכב המזון.
- כיב בלשון.
- קשיי בליעה או כאבים ממוקדים בזמן הבליעה.
- שינוי במבנה של הלשון או במרקם של הלשון, כלומר הופעה של בליטה או גוש שניתן למשש בלשון.
- פגיעה ברירית של הלשון כמו למשל שינויים בצבע הלשון או הופעה של פצע שלא מחלים.
אבחון המחלה
אם מופיע אחד או יותר מהתסמינים שהוזכרו לעיל ולא ניתן למצוא הסבר אחר להופעתו, כמו למשל דלקת גרון, חתך בלשון, אפטה או כל גורם אחר, חשוב לגשת לבדיקת רופא. בהתאם לתסמינים עליהם מדווח החולה ועל פי הממצאים שיעלו בבדיקה גופנית המתמקדת בלשון ובלוע, יפנה הרופא את המטופל לבדיקות נוספות. בין היתר רופא אף אוזן גרון החושד בכך שהמטופל שלו סובל מגידול סרטני בלשון לרוב יפנה את המטופל לבדיקות דם, צילום ריאות, גסטרוסקופיה, ביופסיה ועוד.
אם אכן מאובחן גידול בלשון, יהיה צורך בהערכת גודלו של הגידול ובהערכת מידת ההתפשטות שלו. לצורך כך נהוג לבצע בדיקות הדמיה שונות דוגמת MRI, CT או PET-CT.
האם ניתן להחלים מסרטן הלשון?
חשוב לציין כי הפרוגנוזה של סרטן הלשון טובה מאוד יחסית לגידולי ראש צוואר אחרים וזאת כיוון שבדרך כלל המחלה מאובחנת בשלב מוקדם מאוד. הטיפול יכול לכלול ניתוח להסרת הגידול, שעשוי לכלול הסרה של בלוטות לימפה צוואריות, או שילוב של ניתוח להסרת הגידול, טיפולי קרינה וטיפול תרופתי שיכול להתבסס על תרופות ביולוגיות או כימותרפיה.
