סרטן באיזור האגן

סרטן האגן הוא מונח המתייחס למגוון סוגי סרטן הפוגעים במבני ואיברי האגן, כולל העצמות, שלפוחית השתן, פי הטבעת ואיברי הרבייה. הוא מתרחש באגן הכליות או בצינור העובר מהכליה אל שלפוחית השתן.

סוג סרטני זה עלול להשפיע על בני שני המינים ולכלול סרטן שלפוחית השתן, סרטן פי הטבעת, סרטן הסחוס וסרטן העצם. הוא עלול אף להתרחש כתוצאה מגרורות סרטן אחר מאזורים שונים של הגוף.

מאפייני סרטן אגן

היות והאגן מכיל את איברי הרבייה, סרטן האגן עלול להשפיע על גברים ונשים בנפרד. גברים סובלים מסרטן הערמונית והאשכים, ונשים סובלות מסרטן הכולל את צוואר הרחם, השחלות, רירית הרחם או סרטן בנרתיק.

מצב זה מתרחש כשתאים בגוף נפגמים, מפסיקים להתחלק או מתים לפני שהם הופכים להיות סרטניים. תאים צעירים ובריאים בדרך כלל מחליפים תאים אלו.

הסרטן מתרחש כאשר תאים ישנים או פגומים ממשיכים להתחלק ולהתרבות ללא שליטה. הגידול הממאיר של הסרטן מתפתח ומגיע אל המבנים או האיברים של אזור האגן.

הגורמים – הסרטן עלול לגדול במערכת איסוף השתן, אך מצב זה נדיר. סרטן השופכן משפיע על גברים יותר מנשים, ונפוץ יותר בקרב אנשים מעל גיל 65. הגורמים לסרטן זה אינם ידועים לחלוטין.

גירוי לטווח הארוך של הכליה הנובע מחומרים מזיקים עשוי להיות גורם, ומתרחש כתוצאה מנזק לכליות עקב חשיפת יתר לתרופות, במיוחד תרופות לכאבים; חשיפה לצבעים וכימיקלים מסוימים המשמשים לייצור מוצרי עור, טקסטיל, פלסטיק או גומי; עישון; והיסטוריה של סרטן שלפוחית השתן.

תסמיני סרטן אגן

התסמינים עשויים לכלול כל אחד מהמצבים הבאים:

• כאבי גב, לרוב באזור בו הצלעות מתחברות לעמוד השדרה.
• דם בשתן.
• צריבה, כאב או חוסר נוחות במתן שתן.
• גוון כהה, חלוד או חום של שתן.
• עייפות.
• כאבי צלעות.
• ירידה במשקל שאינה מוסברת.
• תדירות או דחיפות במתן שתן.

אבחון סרטן אגן

הערכת המטופל למצב זה היא תהליך מאתגר. היסטוריה מלאה ובדיקה גופנית, כולל בדיקה נוירולוגית יסודית, חיונית לאבחון בסיסי, כמו גם לזיהוי הצורך בביצוע בדיקות אבחון, ובחירת התערבויות טיפוליות הולמות.

חשיבות קבלת הבנה מפורטת של נגעי האגן והבהרת יחסי הממצאים לתסמינים חיונית ביותר להשגת אבחון מדויק וקביעת תכנית טיפול מתאימה. הערכה מקיפה מובילה לזיהוי הסרטן ב-65% מהמקרים.

בבדיקה גופנית, הרופא מעריך את רגישות האגן באמצעות מישוש. אזורים פרטניים של רוך העצם ניתנים לזיהוי באמצעות מישוש חיצוני, או באמצעות בדיקה רקטלית או בדיקת האגן. אצירת שתן ניתנת להוכחה באמצעות הקשה על שלפוחית השתן. רפיון סוגר פי הטבעת מתבצע באמצעות בדיקה רקטלית דיגיטלית.

ממצאי חולשת נוירון מוטורי תחתון, מציין פגיעה בעצב אגן, העלול להיות מלווה ברפיסות וניוון. אובדן רפלקסים אנאליים עשויים אף הם להתגלות. בדיקה חושית כוללת את הגפיים התחתונים, הישבן, ואיברי מין חיצוניים.

בדיקות נוספות כוללות בדיקת שתן לגילוי דם בשתן; ספירת דם מלאה לגילוי אנמיה; בדיקה מיקרוסקופית של תאים לחשיפת תאים סרטניים; בדיקת CT בטן; אולטרסאונד כליות; MRI של הבטן; וסריקת כליות. בדיקות אלו עשויות לחשוף גידול או להצביע על התפשטות הסרטן מהכליות.

טיפול בסרטן אגן

מטרת הטיפול היא למגר את הסרטן. הטיפול משתנה בהתאם לסוג הסרטן ושלב התקדמותו. הגיל, ההיסטוריה הרפואית, מחלות בעבר או בהווה וגורמים רפואיים אחרים קובעים את שיטת הטיפול, העשוי לכלול ניתוח, הקרנות, טיפול הורמונאלי, טיפול אימונותרפי וכימותרפיה. באופן כללי, אבחון וטיפול בשלב מוקדם של ההתפתחות, טרם התפשטות התאים הסרטניים, הוא הגישה הטובה ביותר להשגת ריפוי מלא.

סרטן אגן עלול לגרום לסיבוכים מסכני חיים ועלול להיות קטלני, במיוחד אם לא מטפלים בו. גילוי מוקדם טרם הופעת התסמינים, וקבלת טיפול רפואי קבוע מסייעת בהפחתת הסיכון להתרחשות סיבוכים רציניים.

ניתוח להסרת כל, או חלק מהכליה, בהליך הנקרא כריתת כליה, בדרך כלל מומלץ. הליך זה עשוי לכלול הסרת חלק משלפוחית השתן והרקמות הסובבות אותה, או בלוטות הלימפה. במידה והגידול הוא השופכן, יתכן שניתן יהיה להסירו תוך שמירה על הכליות.

כשהסרטן מתפשט מחוץ לכליה או השופכן, החולה ייאלץ ליטול כימותרפיה. היות וגידולים אלו זהים לסוג של סרטן שלפוחית השתן, הם מטופלים באמצעות סוג זהה של כימותרפיה.

תוצאות הטיפול משתנות בהתאם למיקום הגידול והתפשטות הסרטן. אם הגידול מתרחש בכליה או בשופכן בלבד, ניתן לרפא באמצעות ניתוח. סרטן שהתפשט לאיברים אחרים בדרך כלל אינו ניתן לריפוי.