השד הוא הגידול הממאיר הנפוץ ביותר בנשים. מעריכים שאחת מכל שמונה נשים תחלה בסרטן השד במהלך חייה. עם זאת – גילוי של הסרטן בשלב מוקדם מביא לאחוזי ריפוי גבוהים במיוחד. אבחנה מוקדמת נעשית בדרך כלל באמצעות בדיקת הממוגרפיה, שיכולה לזהות גושים חשודים בשלב מוקדם, בטרם שלחו גרורות לקשריות לימפה או לאיברים מרוחקים אחרים.
הטיפול בסרטן שד שהתגלה בשלב מוקדם כולל שתי אפשרויות מרכזיות. אפשרות אחת היא כריתה מלאה של השד (מסטקטומיה), והאפשרות הנוספת היא כריתה חלקית, משמרת (לומפקטומיה) בצירוף הקרנות. התברר, שאף שלגישה טיפולית זו שיערי הצלחה ניכרים, נשים מסויימות חוות חזרה של הגידול. מאמץ מחקרי רב נעשה כדי לזהות נשים בסיכון לחזרת הגידול. נשים כאלו ירוויחו מטיפול כימותרפי משלים, שיפחית מאוד את הסיכון לחזרה של המחלה ולהתפשטותה לאיברים מרוחקים.
מאפיינים שונים של גידולי סרטן השד
נהוג לאפיין את סרטן השד על פי סוג הקולטנים המבוטאים על גבי התאים הממאירים. סוגי הקולטנים חשובים ביותר גם לקביעת הטיפול, וגם לקביעת הפרוגנוזה – הצפי לעתיד המחלה.
הקולטנים הנפוצים על פני תאי סרטן השד הם קולטנים להורמונים: אסטרוגן ופורגסטרון. קולטן נוסף שיכול להופיע על התאים הוא קולטן שנקרא HER2.
סרטן שד שאיננו מבטא אחד משלושת הקולטנים הללו נקרא סרטן בעל "שליליות משולשת", והוא סרטן קשה יותר לטיפול ואגרסיבי יותר. חלוקה זו היא חלוקה ראשונית של הגידולים, והיא נעשית בעזרת בדיקות אימונוהיסטוכימיות ובדיקות DNA בסיסיות בגידול (בדיקת FISH).
מעבר מדירוג היסטולוגי לדירוג מולקולרי של גידולים והתאמה אישית של הטיפול בסרטן השד
בעבר, החלוקה של גידולי סרטן השד לקבוצת נעשתה על בסיס המראה ההיסטולוגי של הגידול. המראה ההיסטולוגי הוא מבנה הגידול כפי שנראה לפתולוג תחת המיקרוסקופ, תוך היעזרות בצביעות ביולוגיות שונות (ובייחוד צביעת המטוקסילין ואאוזין). הגידולים סווגו, למשל, לגידולים דוקטלים (ductal carcinoma) וגידולים לוברים (lobular carcinoma).
עם זאת, במהלך השנים התברר שסיווג זה של הגידולים מוסיף מעט מאוד מידע ביחס לשיטת הטיפול המועדפת בסרטן הספציפי של החולה, וביחס לפרוגנוזה של הגידול.
עם התקדמות המחקר המדעי בסרטן השד בפרט ובסרטן בכלל, התברר שגידולים ממאירים שונים מאוד זה מזה. בתא הבודד גנים רבים מעורבים בבקרה על חלוקה נכונה והכפלה מתאימה של החומר התורשתי.
גידולים שנראים דומים זה לזה במיקרוסוקופ מבטאים שינויים גנטים שונים, ולכן הם בעלי התנהגות ביולוגית אחרת.
ההתנהגות הביולוגית של הגידול חשובה ביותר לקביעת הטיפול המתאים. בגידול בעל התנהגות ביולוגית "טובה" באופן יחסי ייתכן שנוכל להימנע מטיפול כימותרפי מיותר, בעל תופעות לוואי קשות. בגידול עם התנהגות ביולוגית "אלימה", נרצה לתת טיפול כימותרפי כדי למנוע את הסיכון הרב הכרוך בחזרה של המחלה ושליחת גרורות. גישת טיפול זו "תופרת" טיפול מתאים לחולה האינדיבידואלי בהתאם למאפיינים המולקולריים של מחלתו.
בדיקת סימפוני (Symphony)
בדיקת סימפוני, המשווקת על ידי חברת אג'נדיה (agenia), נועדה להפוך את האבחון המולקולרי של סרטן השד לזמין יותר, ולכך לאפשר התאמה טובה יותר בטיפול האינדיבדואלי לחולה.
הערכה של גנים רבים המעורבים בהתפתחות הסרטן אצל החולה יכולה לסייע בחיזוי הסכנה לחזרה של מחלה שהתגלתה בשלב מוקדם, ומתן כימותרפיה מתאימה לחולות עם סיכון גבוה. בדיקה דומה קיימת כבר מספר שנים – בדיקת "אונקוטייפ" (oncotype), אך בדיקת סימפוני בודקת מספר רב יותר של גנים (כ – 70) הקשורים לסרטן השד ומידת האלימות שלו.
יתרון נוסף של בדיקת הסימפוני הוא בכך שהיא מיועדת גם לחולות שהגידול שלהן אינו מבטא קולטנים להורמונים, בניגוד לבדיקת אונקוטייפ.
הנתונים אודות הגנים שנבדקים בבדיקת סימפוני התקבלו מאיסוף מאפיינים מולקולריים של נשים רבות שחלו בסרטן השד, והתאמת הסיכון שבמחלתן לגנים שביטאו הגידולים מהן סבלו.
סך הכל כלולים במחקרים שעליהם מבוססת הבדיקה אלפי נשים שנאספו ביותר מעשרים מחקרים שונים. בנוסף, כוללת בדיקת סימפוני הערכה של גנים הקשורים לתגובה של הגידול לטיפולים שונים, במחלה ממוקמת ובמחלה גרורתית מפושטת.
אין ספק, שההתקדמות בטיפול בסרטן השד יכולה לגרום למפנה חשוב בטיפול בחולות. מתן מושכל ומותאם אישית של הטיפול יביא לתוצאות טובות יותר, ימנע טיפול מיותר עם תופעות לוואי קשות.
העתיד של הטיפול בסרטן בכלל, ובסרטן השד בפרט, הוא טיפול "תפור אישית" המבוסס על איפיון מולקולרי מתקדם, כדוגמת זה הנעשה במסגרת בדיקת "סימפוני".