ניתוח לכריתת רחם, הנקרא בעגה הרפואית "היסטרקטומיה" (Hysterectomy), הוא ניתוח גניקולוגי בו מוסר הרחם מגוף האישה, מסיבות רפואיות שונות.
שיטות מרכזיות לביצוע ניתוח לכריתת רחם
קיימות שתי שיטות כירורגיות עיקריות לכריתת רחם. שיטה אחת כוללת הסרה של הרחם בגישה בטנית –Abdominal Hyterectomy, והגישה השנייה כוללת הסרה של הרחם דרך הואגינה – Vaginal Hysterectomy.
כריתת רחם בגישה בטנית מבוצעת בדרך כלל בלפרוסקופיה. הרופא המנתח יוצר מספר חורים קטנים בחלל הבטן, דרכם מוחדרים כלי הניתוח. רקמת הרחם מופרדת מהליגמנטים והרקמה העוטפת אותה, וכלי הדם המספקים דם אל הרחם נסגרים, כדי למנוע דימום לאחר הכריתה. הרחם מנותק מהואגינה, ולאחר מכן מוצא דרכה, באופן ידני.
כריתת רחם יכולה להיות שלמה (טוטאלית), או תת – שלמה (סאב-טוטלית). ההבדל נעוץ בצוואר הרחם. בכריתה שלמה מוסר גם צוואר הרחם, ובכריתה תת שלימה מוסר הרחם ללא הצוואר. אוופי הניתוח תלוי כמובן בסיבה שהובילה אליו. סרטן בצוואר הרחם, למשל, יחייב כריתת רחם מלאה, במידת הצורך.
סיבות מובילות לכריתת רחם
באופן כללי, ניתן לחלק את הסיבות המובילות לכריתת רחם לשלוש קבוצות עיקריות של מחלות: מחלות ממאירות, מחלות שפירות של הרחם, וסיבוכים הקשורים ללידה.
לעיתים קרובות, כריתת רחם היא טיפול שיש לבחון אותו תוך בדיקה של רצותן האישה, פוריותה והרצון שלה ללדת בעתיד, החומרה של מחלתה, והאלטרנטיבות הטיפוליות.
בדרך כלל, מחלות ממאירות מחייבות כריתת רחם ללא תלות בגיל ובמצב הפוריות, בניגוד למחלות שפירות , שהטיפול בהן משתנה בהתאם לגיל ולרצון לשימור הפוריות.
מחלות ממאירות
מספר מחלות ממאירות של דרכי המין הנשיים מהוות הוריה רפואית (אינדיקציה) לכריתת הרחם. סרטן של רירית הרחם (Endometrial Carcinoma) הוא מחלה ממאירה הפוגעת בשכבת הציפוי של הרחם.
מחלה ממארת זו דורשת כריתה של הרחם כדי למנוע התפשטות של הגידול לאיברים מרוחקים, והתפתחות של מחלה גרורתית.
גידולים ממאירים נדירים יותר של הרחם הם גידולי השריר החלק (ליומוסרקומה) וגידולים של מרכיבים אחרים ברקמת הרחם.
גידולים ממאירים אלו נדירים למדי והטיפול בהם כולל בראש ובראשונה כריתה של הרחם, בייחוד לאור העובדה שהיעילות של טיפולים אונקולוגים אחרים (כימותרפיה והקרנות) נמוכה יחסית בגידולים אלו.
גידולים של צוואר הרחם (Cervical carcinoma) הם גידולים שנגרמים בהשפעת וירוס הפפילומה. הטיפול בגידולים אלו כולל אפשרויות כירורגיות מרובות (קויניזציה, LEEP, ועוד).
במקרים שבהם מוחלט על כריתת רחם כטיפול במחלה (למשל, במידה והגידול הסרטני התפשט ברחם), מבוצעת כריתה מלאה, הכוללת את צוואר הרחם.
גידולים של השחלות הם גידולים ממאירים אגרסיבים, המופיעים בעיקר בגיל המבוגר, ושיעורי התמותה מהם גבוהים באופן יחסי.
במחלה שאיננה גרורותית או מפושטת, הטיפול הראשוני כולל ניתוח, שבו מוסרות השחלות, החצוצרות והרחם. הניתוח הוא האמצעי הראשון במעלה להפחתה בעומס הגידול וגם לריפוי של המחלה, בדרך כלל בצירוף אפשרויות טיפוליות נוספות.
מחלה ממארת נוספת שיכולה להוביל לניתוח לכריתת רחם היא מחלה ממאירה ממקור שלייתי – מחלות הטרופובלסט.
מחלות אלו מופיעות כתוצאה מהתרבות בלתי תקינה של רקמה שלייתית. ברוב המקרים, טיפול כיותרפי מרפא גם את המחלה הגרורתית, ואין צורך בכריתת רחם.
כדאי לשקול ניתוח כזה כאשר האישה לא מעוניינת בילדים נוספים, כאשר הגידול לא הגיב למספר תרופות כימותרפיות, וכאשר מופיע תת סוג נדיר של המחלה, המוכנה PSTT, שהטיפול הראשוני בו כולל כריתת רחם.
מחלות שפירות
מחלות שפירות שיכולות להיות מטופלות על ידי כריתת רחם הן שרירנים גדולים, חדירה של רירית הרחם אל תוך גוף הרחם (אדנומיוזיזס), מחלת אגן דלקתית קשה שאיננה מגיבה לטיפולים אחרים, דימום רחמי חמור שאיננו מגיב לאפשרויות טיפוליות אחרות (טיפול הורמונלי, גרידה), צניחה של הרחם ואיברי האגן, מקרים קשים של אנדומטריוזיס (רירית רחם שנמצאת במקום בלתי שגרתי) ועוד.
סיבוכי לידה
לעיתים, סיבוכי לידה שונים, ובעיקר דימום בלתי נשלט בלידה, מסיבות שונות, מחייבים כריתה של הרחם. סיבוכים אלו נדירים למדי. הסיבות המובילות לכריתת רחם הן אטוניה של הרחם עם דימום מוגבר וקרע רחמי.
באופן תקין, הרחם מתכווץ לאחר הלידה, ומונע את הדימום הממושך באמצעות לחץ על כלי הדם. רחם א-טוני, שאינו מתכווץ, יכול להוביל לעיתים לדמם רב. סיבה אפשרית אחרת היא קרע של הרחם , שיכול להיגרם, למשל, בלידה רגילה שלאחר ניתוח קיסרי (בשיעור של 1% לערך).
