בדיקת ממוגרפיה הינה בדיקת רנטגן המפיקה תמונה של רקמת השד. השיטה משמשת להדמיית מבנים תקנים וחריגים באזור השדיים ומסייעת באבחון ציסטות, הסתיידויות וגידולים סרטניים בשד.
נכון להיום, זוהי שיטת השיקוף הטובה ביותר לאיתור סרטן השד בשלבים המוקדמים של המחלה. בדיקת שד עצמית המתבצעת באופן חודשי, ובדיקות תקופתיות אצל הרופא הינן עדיין מאוד חשובות, אולם בדיקות גופניות אילו נוטות לאתר את הגרורות הסרטניות בשד לאחר שגדלו באופן משמעותי. זאת, בהשוואה לגודל הגרורות הסרטניות המתגלות בשד בעת בדיקת ממוגרפיה.
ממוגרפיה – הבדיקה המומלצת
הבדיקה יכולה לסייע באיתור גידול סרטני קטן ממדים הנמצא בשלב בר ריפוי. עם זאת, יכולת הריפוי אינה ודאית באופן מוחלט. בהתחשב בגיל האישה ובגורמים אחרים, כ-15% ממקרי הסרטן אינם מזוהים על ידי בדיקת הממוגרפיה ולרוב מאובחנים באמצעות הבדיקה הגופנית.
לפיכך, חיוני ביותר כי האישה תבצע בדיקת שד עצמית אחת לחודש ובאופן קבוע, ותקפיד על בדיקת שד אצל הרופא בנוסף לבדיקת הממוגרפיה, כל זאת על מנת לשקף באופן היעיל ביותר אחר סרטן השד.
ההמלצה על ידי האגודה למלחמה בסרטן היא כי האישה תעבור את בדיקת הממוגרפיה הראשונה שלה בין הגילאים 35 עד 40. לאחר גיל 40, עליה לעבור בדיקת ממוגרפיה אחת לשנה באופן קבוע.
ייתכן שנשים הנמצאות בקבוצת סיכון לפיתוח סרטן השד יצטרכו לעבור את הבדיקה בשלבים מוקדמים יותר ובתכיפות רבה יותר.
סיכונים בבדיקת ממוגרפיה
מאחר ובצילומי הרנטגן משתמשים בקרינה, ישנו סיכון כלשהו לתופעות לוואי בגוף כתוצאה מכך. עוצמת הקרינה המשמשת בעת בדיקת הממוגרפיה הינה נמוכה במיוחד ומאושרת על ידי רשויות רגולטוריות לאומיות ובינלאומיות, בנוסף לאישור משרד הבריאות. ראו גם: בדיקת ממוגרפיה ללא קרינה.
עם זאת, נשים בהריון, או כאלו שעשויות להיות בהריון, נדרשות לעדכן את הרופא ואת צוות הרדיולוגיה, שכן הקרינה עלולה להוות סיכון לעובר המתפתח ברחם.
אופן ביצוע בדיקת הממוגרפיה
לפני בדיקת הממוגרפיה, נדרשת האישה לספק מידע רפואי ורקע לבעיות הספציפיות הקשורות לשד, כגון כאבים או גושים מוחשיים בשד.
לאחר מכן, מודבק סמן רנטגן קטן על השד באזור הגוש המורגש – זה יסייע בקביעה אם ידרשו תצפיות ממוגרפיות נוספות מעבר לבדיקה הרגילה על מנת להשיג אבחון. כל התכשיטים ופרטי הלבוש באזור החזה מוסרים בטרם התחלת הבדיקה.
בשלב זה ממקמים את השדיים על גבי משטח ישר ויציב, ובאמצעות משטח נוסף, מפעילים לחץ עדין, אך יציב, על השדיים, אשר כתוצאה מכך נדחסים בין שני משטחים.
פעולת הדחיסה גורמת לרמה מסוימת של חוסר נוחות, אך היא לא נמשכת יותר מכמה שניות. דחיסת השדיים הינה חיונית על מנת להפיק צילומי ממוגרפיה איכותיים ולפרוש את רקמת השד, כך שצילום הרנטגן יציג את רקמת השד הפנימית ברזולוציה טובה.
במידה ולא משתמשים בפעולת הדחיסה, צילומי הממוגרפיה עשויים להיות מטושטשים, רקמת השד עשויה להיות בלתי מותווית כהלכה ועלולים לא להבחין בנגעים קטנים.
בנוסף, אין להשתמש בדאודורנטים ואבקות בזמן בדיקת הממוגרפיה. במידה וחל שימוש, יש להסיר אותם בטרם תחילת התהליך שכן החומרים הללו מקשים על הסקת מסקנות מהתוצאות. הדאודורנטים עשויים לגרום לצילומים להיראות מעורפלים ואילו לאבקות למיניהן, כדוגמת טלק, יש נטייה לדמות מראה של הסתיידות השד.
בדרך כלל, מתבצעים שני צילומי רנטגן של כל שד במהלך הבדיקה. שיקופים נוספים יידרשו במידה שהשדיים גדולים במיוחד, עברו הגדלה לאחרונה, או אם יש אזור מסוים אשר על פי השיקופים הקודמים נדרשים צילומים נוספים שלו.
בנוסף לכך, ישנה אפשרות לבצע צילומי ממוגרפיה מוגדלים או ממוקדים באזור מסוים של השד.
טכנאי רדיולוגיה אחראי לביצוע בדיקת ממוגרפיה. לאחר שצילומי הרנטגן נלקחים, הם מפותחים ונבחנים על ידי הרדיולוג, רופא המתמחה בפירוש צילומי רנטגן ומבדקי הדמיה נוספים.
למידע נוסף בנושא:
