מלנומה היא גידול ממאיר המתפתח מתאים הקרויים מלנוציטים. מלנוציטים הם תאים המפריש את החומר "מלנין" המעניק צבען (פיגמנט) לגופנו. צבע העור נקבע על פי כמות המלנין ופיזורו בעור.
מלנוציטים נמצאים בעיקר בשכבות התחתונות של שכבת העור העליונה, ולכן מלנומה מתפתחת בעיקר בעור.
גם העין מכילה מלנין ומלנציטים שמייצרים אותו. הצבע של הקשתית נוצר מפיזור של מלנין. גידול ממאיר של מלנוציטים בעין הוא נדיר באפן יחסי, אך מדובר בגידל הממאיר השכיח ביותר בעין במבוגרים (בילדים שכיח יותר גידול שנקרא רטינובלסטומה).
מלנומה של העין יכלה להתפתח בשני מקומת עיקריים בעין – בקשתית (הצבע שמסביב לאישון) ובחלק האחורי של העין, בגופיף הציליארי. מלנומה המופיעה בקשתית מתנהגת ברוב המקרים כגידול שפיר, וניתן להבחין בה במבט חיצוני על העין, ולכן לאבחנה בשלב מוקדם. מלנומה של החלק האחורי בעין נפוצה יותר ומסוכנת יותר, ויכולה גם לשלוח גרורות.
גורמי סיכון להופעת מלנומה בעין
בדומה למלנומה של העור, מלנומה של העין מופיעה בשכיחות גבוהה יותר בקרב בעלי עור בהיר. בארץ, מלנומה של העין מופיעה בקרב יהודים ממוצא אשכנזי בשכיחות גבוהה פי ארבע משכיחותה בקרב יהודים ממוצא מזרחי. הגידול נדיר למדי, והוא מופיע בכ -10 חולים לכל מיליון איש בכל שנה.
כיצד מאבחנים מלנומה של העין?
הסימפטומים הראשונים המופיעים במלנומה של העין הם ירידה בחדות הראייה או בשדות הראייה, והופעה של כתמים שחורים לסירוגין בשדה הראייה. לעיים מופיע דימום בגידול שיכול להפריע גם כן לראייה התקינה.
האבחנה של רופא העיניים מתבססת על בדיקה פשוטה בתוספת בדיקת על קול (אולטרא – סאונד) של ארובת העין. בבדיקה של קרקעית העין בעזרת עדשה יכול רופא העיניים לזהות גוש בעל פיגמנט כהה עם גבולות שאינם חדים וברורים. לעיתים קרובות מלווה את הממצא היפרדות חלקית של רשתית העין. בדיקת על קול מאפשרת לאפיין בצורה טובה יותר את גודלו של הגוש וחדירתו לרקמת העין הבריאה.
מספר מאפיינים של הגידול חשובים בהערכה הפרוגנסטית (הערכת הצפי לעתיד החולה והמחלה). גודלה של המלנומה חשוב במיוחד, ובייחוד קוטר המלנומה בזמן הגילוי. גידולים הקטנים מ – 5 מ"מ אינם ממאירים, ומייצגים שומות (נבוסים) בעין. פריצה אל מחוץ לגלגל העין, גיל מבוגר, תאים המתחלקים במהירות הם סימנים פרוגנוסטים שליליים.
חשוב להבדיל בין מלנומה של העין לבין אבחנות אפשריות אחרות – גדילה של רקמת האפיתל שמתחת לרשתית, נבוס, היפרדות רשתית ללא גידול, גרורה מגידול אחר בגוף, ועוד.
מה הטיפול במלנומה של העין?
הטיפול הנוכחי העיקרי במלנומה המוגבלת לעין הוא טיפול בקרינה פנימית – ברכיתרפיה. בברכיתרפיה מוצמד מקור קרינה לגלגל העין, ומאפשר הקרנה מקומית של הגידול, עם נזק מינימלי לאיברים סמוכים. מבנים מתכתיים פולטי קרינה מוצמדים לגלגל העין בניתוח, ומהווים את קו הטיפול הראשוני במחלה.
כאשר המחלה מפושטת בגוף, הטיפול כולל כימותרפיה וטיפולים אונקולוגים מתקדמים אחרים, כדומת אימונותרפיה. בגידולים גדולים במיוחד או לאחר חזרה של הגידול אין מנוס מביצוע אנוקלואציה – הסרה כירורגית של העין.
סיבוכים של מלנומה בעין
הסכנה הגדולה במלנומה של העין, בדומה לגידולים ממאירים אחרים, היא הופעת גרורות באיברים מרוחקים. מלנומה של העין נוטה לשלוח גרורות לכבד ולריאות, ולכן המעקב אחר החולים כולל בעיקר בדיקת על קול לכבד, וצילום ריאות, תוך מתן תשומת לב נאותה להופעה של תלונות רלוונטיות אצל החולה. בניגוד למלנומה של העור, גרורות למוח נדירות במלנומה של העין, בייחוד בהיעדר גרורות לכבד.
מלנומה של העין היא גדיול ממאיר נדיר למדי – חשוב לאבחן אותו בזמן ולטפל בו בהתאם, וכך לשמור על סיכוי גובה להחלמה ללא אובדן של הראייה.
ראו גם: