מחקר חדש שנערך בראשות חוקרים ממכללת Weill Corneil Medical, מוצא שטיפול כימותרפיה בחולי סרטן סופניים בחודשים או בשבועות האחרונים לחייהם, אינו משפר את איכות חייהם ועלול לגרום יותר נזק מתועלת. הממצאים מהווים אתגר לטיפולים נפוצים ולהנחיות טיפול מקובלות, ומדגישים את הצורך של רופאים להעריך מחדש את השימוש הנפוץ בכימותרפיה בסוף חיי החולים.
המחקר מצא שרוב חולי הסרטן הסופני קיבלו טיפול כימותרפיה פליאטיבי. רוב האונקולוגים הניחו שחולים אלו, שנותרה להם חצי שנה או פחות לחיות, זקוקים לטיפול זה על מנת להקל את תסמיניהם ולהרחיב את יכולת הישרדותם.
אך המחקר החדש, שפורסם ביולי 2015 בכתב העת לאונקולוגיה JAMA, מצא שהטיפול לא הוביל לשיפורים אלו. בקרב החולים שנבדקו בתחילת המחקר, ונמצאו בריאים ופעילים, השימוש בכימותרפיה פליאטיבית נקשר עם איכות חיים גרועה, והטיפול לא הראה כל יתרון להישרדות כוללת שלהם. החולים שנבדקו בתחילת המחקר ונמצאו פחות בריאים, לא חוו כל שיפור משמעותי מהטיפול, ואיכות חייהם ויכולת ההישרדות שלהם לא השתפרה אף היא.
הנהלים הקיימים כיום לטיפול בחולי סרטן
האגודה האמריקנית לאונקולוגיה קלינית (ASCO), ממליצה להגביל את השימוש בכימותרפיה פליאטיבית למטופלים מתפקדים, היות ויש להם את הסיכוי הטוב ביותר ליהנות מהטיפול. לעומת זאת, האגודה ממליצה להימנע מטיפולי כימותרפיה בחולים המרותקים למיטותיהם, במשך כחמישים אחוזים משעות הערות שלהם, שכן הטיפול אינו מגביר את יכולתם לטפל בעצמם.
הטיפול הפליאטיבי רעיל ועלול לגרום לתופעות לוואי המחמירות את מצבם של החולים במקום לשפר אותו, ולכן ההמלצות הן להעניק את הטיפול לחולים מתפקדים יותר, שכן הם יהיו מסוגלים יותר להתמודד עם תופעות הלוואי.
אך עורכי המחקר סבורים שהמחקר מוכיח את העובדה לפיה טיפול כימותרפי פליאטיבי אינו מקל תסמינים גם בקרב החולים החזקים ביותר, המסוגלים לסבול כימותרפיה. הם סבורים שממצאי המחקר מעלים שאלות לגבי הגיון הטיפול האגרסיבי והמכביד הזה.
הצורך בעריכת המחקר
מחקר זה נבנה על נייר עמדה קודם שפורסם בשנת 2014 בכתב העת הרפואי הבריטי, שם מצאו החוקרים כי חולי סרטן סופני שקיבלו טיפול כימותרפיה פליאטיבי, נמצאו בסיכון נמוך יותר למות בבית, ובסיכון גבוה יותר למות בבית החולים, שם הם מקבלים טיפולים אגרסיביים. אך המחקר הקודם לא התייחס לשאלה אם התרופה מספקת יתרונות כלשהם.
במחקר הנוכחי, החוקרים בדקו 661 חולי סרטן סופני, כלומר, חולים הסובלים ממחלה הנושאת גרורות במצב מתקדם, ועקבו אחר התקדמות תסמיניהם בעקבות הכימותרפיה תוך השוואת מצבם לפני הטיפול ומצבם בטווח הארוך, כבסיס עיקרי לעריכת המחקר.
כארבעה חודשים טרם מות החולים, החוקרים השתמשו בסולם לקביעת בריאות המטופלים ותפקודם בהתבסס על הטיפול הכימותרפי שקיבלו.
בראיונות שנערכו עם בני משפחתם של החולים, מספר שבועות לאחר מותם, התברר שהחולים שקיבלו את הטיפולים סבלו מרמת מצוקה נפשית ופיסית משמעותית, כולל איכות חיים ירודה, בשבוע שלפני מותם.
ממצאי המחקר
החוקרים מצאו כי מעט יותר ממחצית נבדקי המחקר קיבלו כימותרפיה פליאטיבית בתחילת המחקר. כל החולים שנבדקו נמצאו בתחילת המחקר כפעילים באופן מלא, ללא כל תסמינים או מוגבלויות.
החולים שנבדקו בתחילת המחקר ונמצאו כשירים לבצע עבודות קלות, חוו, בעקבות הטיפול, איכות חיים נמוכה יותר באופן משמעותי בסוף חייהם, בהשוואה לנבדקים שלא קיבלו את הכימותרפיה.
בשבוע שלפני מותם, איכות החיים של החולים שקיבלו את הטיפול נמצאה ירודה ביותר, והמשתתפים שלא קיבלו את הכימותרפיה, נמצאו כבעלי איכות חיים גבוהה יותר ב-70% לפני מותם.
למרות שהחוקרים לא מצאו כל יתרון הישרדותי הקשור לשימוש בכימותרפיה, הם מסבירים שמחקר זה לא נועד לבחון הישרדות, והציעו מחקר נוסף על מנת לבחון היבט זה במפורש. אך הנתונים מראים כי חולי סרטן חשוכי מרפא, בעלי תוחלת חיים מוגבלת, המקבלים כימותרפיה, צפויים לפגיעה באיכות חייהם בימים שנותרו להם לחיות.
אונקולוגים עשויים להניח שכימותרפיה לא תפגע בחולים גוססים, אך נתוני המחקר מצביעים על יותר נזק מאשר תועלת.
