מהי לוקמיה מיאלואידית כרונית?

לוקמיה היא מחלת סרטן הפוגעת בתאי דם המיוצרים במח העצם. קיימים ארבעה סוגי לוקמיה ואחד מהם הוא לוקמיה מיאלואידית כרונית – CML, מצב שבו תא אב רב תכליתי במח העצם הופך לסרטני בתהליך הקרוי התמרה סרטנית. מחלה זו מאופיינת בהתפתחות הדרגתית ונחשבת לכרונית.

התפתחות לוקמיה מיאלואידית

החולים סובלים מייצור מוגבר תוך יצירת עודף בתאי דם לבנים צעירים – גרנולוציטים, שאינם  מגיעים לכדי הבשלה. תאים אלה מתרכזים במח העצם, ממלאים אותו וחלקם משתחרר לזרם הדם. עם הזמן מח העצם מתמלא בתאים אלו, וגם הטחול מושפע וגדל כתוצאה מהצטברות התאים.

כל תא מכיל קוד הוראות הייחודי לו ובהתאם לו הוא פועל, הקוד מצוי בגנים – בחומר התורשתי של התא. במחלת CML נוצר כרומוזום חדש הקרוי כרומוזום פילדלפיה אשר יוצר גן חדש הנקרא BCR-ABL, המייצר חלבון בשם טירוזין קינאז, המעורר התפתחות בלתי תקינה של תאי דם במח העצם. היווצרות כרומוזום פילדלפיה הוא תהליך נרכש.

גורמי סיכון ללוקמיה מיאלואידת

הגורמים למחלה אינם ידועים ומתבצעים מחקרים על מנת לגלות את הסיבות להיווצרות המחלה, כל שידוע הוא שהמחלה אינה עוברת בתורשה באמצעות גן פגום. למרות חוסר הוודאות באשר לגורמים למחלה, ידועים גורמי סיכון המעלים את הסבירות לחלות ב-:CML

גיל – המחלה שכיחה יותר בקרב מבוגרים

חשיפה לחומרים כימיים – חשיפה לחומרים כגון בנזן לזמן ממושך (בתעשיית הגומי לדוגמא) מעלה את הסיכון לחלות במחלה ביחס לשאר האוכלוסייה

קרינה – חשיפה לקרינה גבוהה ידועה כמעלה את הסיכון למחלה אולם חשיפה לרמת קרינה כה גבוהה אשר עלולה לגרום למחלה היא נדירה.

תסמיני לוקמיה מיאלואידת

המחלה מתפתחת באטיות וקיים קושי לגילויה בשלב מוקדם כאשר ישנם מקרים בהם החולים אינם חווים תסמינים כלל. לעתים המחלה מתגלה בבדיקת דם שגרתית או בברור רפואי בנושא אחר. תסמיני המחלה משתנים בשלביה השונים של המחלה והם אינם ייחודיים לה ולרוב אינם ברורים וזהים לתסמיני מחלות אחרות נפוצות כגון שפעת. התסמינים

כוללים את התופעות הבאות:

• חולשה
• עייפות
• אובדן תיאבון
• ירידה במשקל
• פציעות ודימומים חריגים
• הזעה מוגברת ועלייה בחום הגוף
• תחושת מלאות או של גוש באזור הטחול בשל היותו מוגדל.

ישנם תסמינים נדירים העלולים לכלול:

• זיהומים שונים, חוזרים ונשנים כתוצאה ממחסור בתאי דם לבנים תקינים.
• דימום לא רגיל הנגרם כתוצאה ממחסור בטסיות דם.
• חיוורון בפנים ומצב של אנמיה.
• חבלות שלא כתוצאה מפציעה.
• דימום בחניכיים או מהאף בתדירות גבוהה וכן דימום כבד בזמן מחזור אצל נשים.
• הופעת נקודות אדומות ברגליים או בפה הקרויות "ארגמנת".

ישנם תופעות נוספות אפשריות בהן נפיחות בלוטות הלימפה, גושים קטנים בעור, גרד, כאב ראש והפרעות בראייה.

אבחון לוקמיה מיאלואידת כרונית

המחלה מתגלה בבדיקת דם אשר נועדה לצרכים אחרים או בבדיקה שגרתית, במידה וישנה הופעה של התסמינים יישלח רופא המשפחה את המטופל לבדיקת דם ובמידה ואלה אינן תקינות יועבר הטיפול להמטולוג אשר יעבור על ההיסטוריה הרפואית המלאה של החולה ויערוך בדיקה גופנית.

במסגרת בדיקת הדם תתבצע הערכה של רמת תאי הדם השונים ותקינותם. במידה ותוצאות הבדיקות יהיו מחשידות יתבצעו בדיקות נוספות בהן דגימת מח עצם. למרות שישראלים נוטים שלא לעבור בדיקות סקר לאבחון סרטן, חשוב ביותר להקפיד על הבדיקות הנחוצות.

טיפול – הטיפול במחלה מותאם לפי שלביה השונים ובהתאם למצבו הגופני והבריאותי של המטופל. בשלב הכרוני המטרה היא להחזיר את ספירת הדם למצב תקין והטיפול כולל שימוש בטבליות של תרופות המשתייכות למשפחת ה"תרופות המכווננות" הפועלות נגד השינויים בתאים הממאירים, תוך פגיעה בחלבון המשתתף בתהליך הממאיר ועיכוב פעולתו. תרופות אלה מעכבות את האנזים טירוזין קינאז והתרופה חוסמת את האותות המעודדים התפתחות של תאים סרטניים.