
המטרה העיקרית בתכנון ופיתוח שיטות אבחון ייחודיות למחלות הסרטן השונות, היא לנסות לפענח את הגנים המובילים בכל אחת ממחלות אלו.
כיום, רוב אבחוני הסרטן מתבססים על לקיחת רקמה לביופסיה באמצעות שלל דרכים פולשניות, כאשר ההיסטופתלוגיה הקונבנציונלית מבוססת על מיקרוסקופ אור. פריצות הדרך באבחון המחלה כוללים בדיקות אימונוהיסטוכימיות (IHC) ואבחון מולקולרי.
הדמיית תהודה מגנטית
בטכניקה זו מגנטים חזקים משמשים לקיטוב גרעיני לייצר אות מקודד, ולהציג את תמונות איברי הגוף. ל- MRI ישנם מספר יתרונות הדמיה הכוללים את היכולת להבחין ברקמות רכות, יצירת תמונת תלת ממדיות (3D), שחרור מקרינה מייננת וממצאי קרינה גרמיים מוטעיים.
החידוש בהדמייה זו
ההתקדמות אשר חלה באחרונה בשימוש הביאה לעלייה ברגישות וסגוליות הבדיקה. MRI היא טכניקת הבחירה להדמיה ולהערכת גידולים במוח, ראש וצוואר, עמוד השדרה, שד (כאשר הממוגרפיה הנדרשת קשה מבחינה טכנית בשל שד צפוף, שתלי סיליקון וצלקות עקב ניתוח / טראומה) בלוטות יותרת הכליה וכבד.
ספקטרופיה ותהודה מגנטית
MRS (Magnetic resonance spectroscopy) היא שיטה לא פולשנית לחקר הביוכימיה והפיזיולוגיה של הגידול. הוא מודד אותות מתרכובות כימיות בתוך הרקמות; MRS P31 מספק מידע על האנרגטיקה וחומציות הרקמה בעוד ש- H1-MRS מעביר מידע על סינתזת קרום התא , המשקף את התפשטות הגידול והנמק.
חשיבות האבחון המוקדם
העניין הגובר בפיתוחים חדשים וטכניקות רגישות במטרה לאבחן את חולי הסרטן מוקדם ככל האפשר, גבוהה במיוחד בקרב המטופלים אשר נמצאים בקבוצות סיכון גבוה שבה הטכנולוגיה הקונבנציונלית נכשלת. למרות שההיסטופתולוגיה נשארת השיטה הקונבנציונלית הסטנדרטית לאבחון סרטן, טכניקות חדישות בתחום ההדמיה (MRI, CT, MRS) מתחילות להיכנס כבדיקות בחירה. MRI, למשל כבר הוכיח שיש יעילות בהיערכות מקומית, בהערכה של היקף המחלה, וחשוב אף יותר, בשיפור האבחנה בין נגעים שפירים לממאירים.
סביר להניח כי ככל שהבנת המאפיינים הפונקציונליים והמולקולריים על הגידולים תלך ותשתפר, גישת ההדמיה תתפתח, כמו גם ישתפר דיוק האבחון והורדת הסף הנוכחי לצורך זיהוי. הכוונה היא כי באמצעות אבחון מוקדם ומדויק, יוכלו להצטמצם שיעורי התמותה כתוצאה ממחלת הסרטן.