על פניו מחלת לימפומה ומחלת קיקוצ'י נראות כשתי מחלות שונות בתכלית. האחת היא מחלה קשה ולעתים קרובות גם קטלנית. השנייה היא מחלה לא קטלנית, כזאת שאיננה גובה קרבנות בנפש. אך למרות זאת, עולה כי בין שתי המחלות הללו יש כמה וכמה קווי דמיון.
בדיוק בשל אותם קווי הדמיון זוהו בטעות חולים במחלה האחת כאילו שהינם חולים במחלה השנייה. מאליו ברור שלטעות כזאת באבחון ישנה השלכות קשות. אז מהם בעצם ההבדלים בין לימפומה לבין קיקוצ'י? מהן נקודות הדמיון ומהו השוני באבחנה ובטיפול?
מחלת קיקוצ'י פוגעת בבלוטות הלימפה
המחלה התגלתה לראשונה ביפן, וזמן מה חלף בטרם הבינו שלא מדובר אך ורק במחלה מקומית אלא בכזאת שפוגעת באוכלוסיות שונות וגם בתושבי העולם המערבי. למעשה, בשנים הראשונות עלתה הסברה המוטעית שמדובר בכלל במחלה הפוגעת בנשים בלבד, אך גם טעות זו נמחקה עד מהרה, כאשר התברר שבה במידה שנשים נפגעות מקיקוצ'י, הרי שגם גברים אינם חסינים מפניה.
אך למרות שידוע כיום יותר על המחלה, מתברר שרב הבלבול בינה ובין לימפומה. הבלבול נובע מהסברה שהמחלה נראית כ"מתחפשת" לסרטן מסוג לימפומה.
מסרטן מתים ומקיקוצ'י חוזרים לשגרה – בשתי המחלות מתרחשת הגדלה של בלוטות הלימפה, אך בעוד שהסרטן הפוגע בבלוטות הלימפה הינו מחלה קשה, ולא כל החולים שורדים את הטיפולים הקשים, הרי שקיקוצ'י לא נחשבת למחלה קטלנית והחולים, ברובם הגדול, מחלימים וחוזרים לשגרה בתוך זמן קצר.
במחלת לימפומה נוצרים גידולים סרטניים במערכת הלימפה
למעשה, מדובר בקבוצה של מחלות שההבדל בין כל אחת מהן טמון בסוג בלוטות הלימפה שבהן נוצרים הגידולים. קיימת לימפומה שבה הגידול הסרטני תוקף לימפוציטים מסוג B, בסוג אחר של המחלה נפגעים תאי T ויש עוד מופעים של אותה המחלה.
אחד המופעים השכיחים של המחלה, מחלת לימפומה הודג'קין, בלוטות הלימפה (כגון אלה שנמצאות באזור הצוואר או בבתי השחי) אינן כואבות והסימן לאיתור המחלה מגיע בצורה של חום גבוה לאורך זמן ולרוב גם אובדן תיאבון וירידה במשקל. קיימת השערה שסוגים מסוימים של לימפומה הינם תולדה של וירוס אפשטיין בר אך יש החולקים על קביעה זו.
המשותף ללימפומה וקיקוצ'י
בשתי המחלות קיימת מעורבות של מערכת החיסון בפרוץ המחלה. לאחר שהגוף מפעיל את מערכת החיסון כדי להתמודד עם זיהום שיכול להיות ווירוס אפשטיין בר, הרפס ואפילו איידס, תתרחש הגדלה ניכרת של בלוטת הלימפה.
בקיקוצ'י יופיע חום גבוה במשך שבוע לפחות ובלוטת הלימפה הצווארית תגדל באופן משמעותי. היות וסימנים אלו זהים למדי לסימני חלק מסוגי הלימפומה – דרושות בדיקות מקיפות לפני שמסיקים בוודאות שמדובר בסרטן.
חשוב להבין שלימפומה נחשבת למחלה הרבה יותר נפוצה, אך בשתי המחלות עשוי החולה לחוש אובדן תיאבון, קשיי שינה, בחילה ולעיתים גם כאב במפרקים כגון ברכיים, כתפיים, מרפקים.
זיהוי המחלות נקבע עם בדיקת ביופסיה, אך הטיפול שונה
אך גם כאן עשוי להתעורר בלבול. רק תשומת לב רבה בפענוח בדיקות המעבדה תוכל להקטין את הסיכוי לטעות. ומה לגבי טיפול? כאן רב השוני בין המחלות. הטיפול בלימפומה יכולה להיעשות בדרכים שונות – כימותרפיה, טיפול בהקרנות.
ניתן להסיר גידול בניתוח ולעתים תידרש השתלת מוח עצם. ומה לגבי קיקוצ'י? כאן, מסתבר, החולה מקבל טיפול תומך (להורדת חום ולעתים גם עירוי) שכן המחלה חולפת מאליה ללא צורך בהתערבות נוספת.