כימותרפיה הוא שם כולל לתרופות המשמשות בטיפול לסרטן, אשר הורגות תאים ממאירים. תרופות כימותרפיות הובילו למהפכה בריפוי סוגים רבים של סרטן. מחלות שונות, כמו לוקמיה ולימפומה, ניתנות לריפוי מלא ומוחלט באמצעות כימותרפיה בלבד. כיצד פועלות תרופות אלו?
מנגנון הפעולה של תרופות כימותרפיות
תרופות כימותרפיות שונות פועלות במנגנונים שונים. עם זאת, המשותף לכל התרופות הללו הוא פגיעה ביכולתו של התא להתחלק. כיוון שגידול סרטני הוא קבוצה של תאים שמתחלקים ללא בקרה, הפסקת יכולת ההתחלקות של תאים אלו תוביל לעצירתו של הגידול הסרטני.
מחזור חייו של תא כולל מספר שלבים: הכפלה של איברונים בתא, הכפלה של החומר התורשתי כהכנה ליצירת שני תאים, והכפלת התא עצמו. התרופות הכימותרפיות פוגעות בתאים בשלבים שונים של מחזור החיים, מפסיקות את ההכפלה, ומביאות פעמים רבות למות התא.
כיוון שתרופות אלו פועלות נגד תאים שמתחלקים, גם תאים נורמליים בגוף שמרבים בקצב גבוה מועדים ביותר לפגיעה של תרופות כימותרפיות. תאים עם קצב חלוקה גבוה נמצאים בגוף במוח העצם (מקום יצירת מרכיביו התאיים של הדם), בעור ובשורשי השערות, ברירית מערכת העיכול, ועוד. לכן, תופעות הלוואי הנפוצות של טיפול כימותרפי נוגעות לתאים אלו: דלקות ברירית מערכת העיכול, בחילות והקאות, נשירת שיער, מיעוט תאי דם לבנים (שמוביל לנטייה לזיהומים חריפים) וכדומה.
מסיבות שאינן ברורות כל צורכן, תרופות כימותרפיות שונות מתאימות ויעילות יותר נגד סוגים שונים של גידולים. במחקרים שנערכו במשך עשרות שנים, ועדיין נערכים, נמצאו מינונים ופרוטוקולים ברורים לסוגים שונים של סרטן, המתאימים לכל סוג תרופה או שילוב של תרופות כימותרפיות, במרווחי זמן קבועים, ובמחזורים אופטימאליים.
תרופות כימותרפיות נפוצות בשימוש
נסקור בקצרה כמה תרופות כימותרפיות נפוצות. נתייחס למנגנון הפעולה שלהן, סוגי הסרטן העיקריים בהם הן משמשות לטיפול, ותופעות הלוואי הנפוצות.
מתוטרקסאט
תרופה זו שייכת לקבוצת האנטי-מטבוליטים. היא חוסמת את יצירתה של חומצה פולית וחומרי בניין לדנ"א, ולכן לא מאפשרת הכפלה של התא הממאיר. היא משמשת במגוון רחב של מחלות ממאירות, ובהן: לוקמיה, לימפומה, סרקומות שונות, ועוד.
התרופה משמשת גם כטיפול במחלות אוטואימוניות, בדלקת פרקים שגרונית, וכדומה (אך במינונים נמוכים בהרבה). תופעות הלוואי העיקריות כוללות דיכוי מוח עצם, פגיעה ברירית מערכת העיכול, ושינויים בכבד. מתן של לויקוורין מגן על תאים רגילים מנזקי התרופה.
5-Fluorouracil
מכונה בקיצור 5-FU. גם היא שייכת לקבוצת האנטי-מטבוליטים, ומפריעה לייצור חומרי בניין לדנ"א. פועלת בשיתוף פעולה (סינרגיזם) עם מתותרקסט. התרופה משמשת לטיפול במחלות הבאות: סרטן עור של תאי הבסיס, סרטן המעי הגס, וגידולים מוצקים אחרים. תופעות הלוואי העיקריות הן דיכוי מוח עצם ורגישות לאור.
ציטארבין
תרופה זו מעכבת את האנזים שמשכפל את הדנ"א. השימוש הקליני הוא בעיקר ללוקמיה מסוג AML. תופעות הלוואי כוללות הפרעות שונות בייצור תאי דם לבנים וטסיות במוח העצם.
ציקלופוספמיד
תרופה זו מכונה גם אלקליזטור. היא נקשרת באופן בלתי הפיך לדנ"א, ופוגעת בו. תרופה זו עוברת הפעלה במעבר בכבד. השימוש העיקרי הוא בלימפומה, סרטן השד וסרטן השחלות. תופעת הלוואי הנפוצה הוא דלקת דמית של שלפוחית השתן, אך התרופה יכולה לגרום גם לדיכוי מוח עצם.
ציספלטין
גם תרופה זו שייכת למשפחת האלקיליזטורים. היא משמשת לטיפול בסרטן האשכים, הריאות, השחלות, ושלפוחית השתן, ועלולה לפגוע בכליות ובשמיעה.
דוקוסורוביצין
תרופה זו יוצרת רדיקלים חופשיים, פוגעת במבנה הדנ"א, ויוצרת בו שברים. משמשת כחלק מהפרוטוקול הטיפולי בלימפומה מסוג הודג'קין, לגידולי שד, ריאות, שחלה, ועוד. תופעת הלוואי הנפוצה היא פגיעה בפעילות הלב. בנוסף, מדכאת את מוח העצם וגורמת להתקרחות.
בלאומיצין
יוצרת רדיקלים חופשיים, שפגעים בשלמות במנה הדנ"א. משמשת לטיפול בסרטן האשכים, ולימפומה. תופעות הלוואי כוללת פגיעה בריאות, שינויים בעור, והפרעה קלה בלבד במוח העצם.
וינקריסטין
תרופה זו מונעת יצירה של מבנה תת תאי שנקרא הכישור. הכישור חיוני להפרדה נאותה של תא מתחלק לשני תאי בת, ובהיעדרו נפגעת יכולת החלוקה של התא. תרופה זו משמשת לטיפול בלימפומה, גידול בקרב ילדים בשם wilms tumor, ועוד. תופעות הלוואי העיקריות קשורות לפגיעה במערכת העצבים – פגיעה בעצבים פריפרים והיעדר רפלקסים.
