ירידה בסרטן צוואר הרחם בנשים עם התקן תוך רחמי

מחקרים רבים שנעשו בעבר הצליחו להראות כי קיים קשר ישיר בין שימוש בהתקן תוך רחמי לבין ירידה בהיארעות של סרטן האנדומטריום (רירית הרחם). השוואה זו מעולם לא בוצעה בהקשר של השפעת התקן תוך רחמי על היארעות של סרטן בצוואר הרחם.

מחקר חדש שאיגד בתוכו תוצאות של מחקרים קודמים, מצליח להראות כי ישנה ירידה משמעותית ומובהקת בשכיחות סרטן צוואר הרחם בקרב נשים המשתמשות בהתקן תוך רחמי כאמצעי מניעה.

סרטן צוואר הרחם

מדובר בסרטן שלרוב הוא ממאיר וההסתמנות הראשונית שלו היא בדרך כלל בצורה של דימום וגינאלי. הטיפול בסרטן צוואר הרחם הוא ניתוחי בשלבי המחלה המוקדמים וכולל כריתה של האזור הנגוע, ולעיתים כריתה של כלל מערכת הרבייה הנשית בכדי למנוע פיזור של גרורות. בשלבים מתקדמים יותר של המחלה, הטיפולים כולל כימותרפיה בכדי לתת כיסוי נרחב בכל חלקי הגוף ולהרוס גרורות.

הגורם להתפתחות סרטן צוואר הרחם בלמעלה מ-70% מהמקרים הוא וירוס הפפילומה האנושי או ה-HPV. הווירוס חודר לתוך התאים המצפים את צוואר הרחם, משתמש במשאבים שלהם בכדי להתרבות ותוך כדי כך משנה את מבנה הגנום שלהם ויוצר בו שינויים טרום סרטניים, אשר בהשפעה של גורמים נוספים יכולים לתרום להתפתחות של ממאירות.

כיום קיים חיסון כנגד 4 מבין הזנים השונים של וירוס הפפילומה.

התקן תוך רחמי

התקן תוך רחמי הינו אמצעי מניעה נפוץ, בעיקר בקרב זוגות נשואים שאינם מתכננים הבאת ילדים בעתיד הקרוב. מדובר בסליל מתכתי בצורת האות האנגלית T שמוחדר אל תוך חלל הרחם על-ידי רופא. נוכחות ההתקן בתוך הרחם מונעת יצירה תקינה של דפנות הרחם, ובכך מונעת למעשה אפשרות להשרשה של ביצית מופרית בתוך דופן הרחם.

קיימים שני סוגים עיקריים של התקנים, השוני הוא בכך שאחד מהם, בנוסף לפעולתו המכאנית, מפריש הורמונים שמונעים ביוץ ומקטינים את הדימום הוסתי החודשי.

נוכחות ההתקנים ברחם יוצרת מעין מצב של דלקת מקומית ובאזור נוכחים תאים רבים של מערכת החיסון. חלקם גם מסייעים בהשמדה של תאי זרע שמגיעים לרחם ובכך מקטינים עוד יותר את האפשרות של כניסה להריון.

הסכנה בהתקן תוך רחמי היא בעיקר יצירה של הריונות חוץ רחמיים בשכיחות מרובה. זאת מכיוון שהביצית המופרית שאינה יכולה להשתרש ברחם, משתרשת במקום זאת בחצוצרה. מצב זה יכול להיות מסוכן מאוד.

תוצאות המחקר שבחן את הקשר בין התקן תוך רחמי לסרטן צוואר הרחם

המחקר המדובר אסף תוצאות של 26 מחקרים אפידמיולוגים שבוצעו בעבר והצליב בין התוצאות שלהם. בוצעה השוואה בין קבוצה של כ-2200 נשים שחלו בסרטן צוואר הרחם לבין קבוצה של כ-2200 נשים נוספות שלא חלו בסרטן צוואר הרחם.

כמו כן, 15,272 נשים נבדקו לגילוי של DNA של נגיף הפפילומה. אצל 2093 מהן התקבלה תוצאה חיובית. המחקרים כללו נשים ממדינות שונות ובדקו כיצד קיום של התקן תוך רחמי משפיע על הסבירות להדבקה בנגיף ה-HPV ובנוסף לכך- על הסיכוי לחלות בסרטן צוואר הרחם.

תוצאות המחקר הראו כי לא קיים קשר בין השימוש בהתקן תוך רחמי לבין ההדבקה בווירוס הפפילומה. משמע שגם נשים עם ההתקן נדבקות באותו שיעור כמו נשים שאין להן התקן.

לעומת זאת, נמצא הבדל משמעותי בשכיחות של סרטן צוואר הרחם בקרב נשים שהשתמשו בהתקן לעומת נשים שלא. הבדל זה לא היה תלוי גיל והודגם בשני סוגים שונים של סרטן הרחם. החוקרים שיערו כי נוכחותם של תאי הדלקת באזור ההתקן התוך רחמי מסייעת במניעת התפתחות זיהום מווירוס הפפילומה.

ראו גם:

חוקרים הצליחו לצמצם גידולים סרטניים ב-80%

שימור הפוריות בחולות סרטן