מחקרים רבים שנעשו בעבר הצליחו להראות כי קיים קשר ישיר בין שימוש בהתקן תוך רחמי לבין ירידה בהיארעות של סרטן האנדומטריום (רירית הרחם). השוואה זו מעולם לא בוצעה בהקשר של השפעת התקן תוך רחמי על היארעות של סרטן בצוואר הרחם.
סרטן צוואר הרחם
מדובר בסרטן שלרוב הוא ממאיר וההסתמנות הראשונית שלו היא בדרך כלל בצורה של דימום וגינאלי. הטיפול בסרטן צוואר הרחם הוא ניתוחי בשלבי המחלה המוקדמים וכולל כריתה של האזור הנגוע, ולעיתים כריתה של כלל מערכת הרבייה הנשית בכדי למנוע פיזור של גרורות. בשלבים מתקדמים יותר של המחלה, הטיפולים כולל כימותרפיה בכדי לתת כיסוי נרחב בכל חלקי הגוף ולהרוס גרורות.
כיום קיים חיסון כנגד 4 מבין הזנים השונים של וירוס הפפילומה.
התקן תוך רחמי
קיימים שני סוגים עיקריים של התקנים, השוני הוא בכך שאחד מהם, בנוסף לפעולתו המכאנית, מפריש הורמונים שמונעים ביוץ ומקטינים את הדימום הוסתי החודשי.
הסכנה בהתקן תוך רחמי היא בעיקר יצירה של הריונות חוץ רחמיים בשכיחות מרובה. זאת מכיוון שהביצית המופרית שאינה יכולה להשתרש ברחם, משתרשת במקום זאת בחצוצרה. מצב זה יכול להיות מסוכן מאוד.
תוצאות המחקר שבחן את הקשר בין התקן תוך רחמי לסרטן צוואר הרחם
כמו כן, 15,272 נשים נבדקו לגילוי של DNA של נגיף הפפילומה. אצל 2093 מהן התקבלה תוצאה חיובית. המחקרים כללו נשים ממדינות שונות ובדקו כיצד קיום של התקן תוך רחמי משפיע על הסבירות להדבקה בנגיף ה-HPV ובנוסף לכך- על הסיכוי לחלות בסרטן צוואר הרחם.
תוצאות המחקר הראו כי לא קיים קשר בין השימוש בהתקן תוך רחמי לבין ההדבקה בווירוס הפפילומה. משמע שגם נשים עם ההתקן נדבקות באותו שיעור כמו נשים שאין להן התקן.לעומת זאת, נמצא הבדל משמעותי בשכיחות של סרטן צוואר הרחם בקרב נשים שהשתמשו בהתקן לעומת נשים שלא. הבדל זה לא היה תלוי גיל והודגם בשני סוגים שונים של סרטן הרחם. החוקרים שיערו כי נוכחותם של תאי הדלקת באזור ההתקן התוך רחמי מסייעת במניעת התפתחות זיהום מווירוס הפפילומה.
ראו גם:
