הטיפולים האונקולוגיים המודרניים הניתנים לנשים הסובלות מסרטן אמנם מביאים בחלק ניכר מהמקרים לריפוי מלא של החולות, אך לרוע המזל לא אחת מתברר כי למרות ההחלמה המלאה, תופעות הלוואי של הטיפול הותירו את המטופלת ללא יכולת להרות. במידה ומדובר על חולה מבוגרת בגיל המעבר או על חולה צעירה יחסית שסיימה זה מכבר את הקמת התא המשפחתי, הרי שלא מדובר על בשורה מרה יתר על המידה.
עם זאת, במידה ומדובר על חולה צעירה שטרם הביאה ילדים לעולם או בחולה צעירה שכבר הביאה ילדים לעולם, אך ברצונה להביא צאצאים נוספים, הרי שמדובר על תופעת לוואי קשה במיוחד. זוהי הסיבה לכך שכיום ישנה חשיבות עליונה לבצע הערכת סיכון מדויקת במידת האפשר לפגיעה בפוריות של חולות אונקולוגיות בגיל הפוריות, המעוניינות להיכנס להיריון לאחר ההחלמה הנכספת.
הטיפולים המקובלים כיום לשימור הפוריות
הטיפולים האונקולוגיים השונים כשבין היתר מדובר על השתלת מח עצם, כימותרפיה או הקרנות, ידועים כגורמי סיכון לחוסר פוריות בנשים כבר שנים רבות. כתוצאה מכך בא לעולם במרוצת השנים מספר טיפולים שמטרתם לשמר את הפוריות של המטופלות על מנת שיוכלו להרות בעתיד עם גמר הטיפולים. כך למשל ניתן כיום לבצע הפריות מבחנה, להביא לעולם עוברים ולשמר אותם בהקפאה על מנת שניתן יהיה בשלב מאוחר יותר להשריש אותם ברחמה של המטופלת, לאחר ההחלמה.
טיפול נוסף המשמש כיום לשימור הפוריות בקרב חולות אונקולוגיות שעתידות לעבור טיפולים שעשויים לגרום לפגיעה בפוריות הוא שאיבת ביציות והקפאתן לשימוש עתידי כשעד כה באו לעולם למעלה ממאה ילדים שנוצרו מביציות שנשאבו והוקפאו. לפי מחקרים מסוימים ניתן גם לשמר את הפוריות על ידי דיכוי של הפעילות השחלתית בזמן הטיפולים הכימותרפיים.
הטיפול המהפכני שבוצע בישראל
הטיפול המהפכני שבוצע בבית חולים כרמל בחיפה נחשב לחזית של טיפולי שימור הפוריות בקרב נשים לפני טיפולים אונקולוגיים. הטיפול בוצע בחולה בת עשרים, שסבלה מהתפרצות אלימה, אגרסיבית ומהירה ביותר של גידול סרטני, שהצריך טיפול מידי. אי לכך, הרופאים לא יכלו לבצע שאיבת ביציות, שכן טיפול זה כרוך בתקופת הכנה מסוימת שנמשכת כשבועיים לכל הפחות.
הפתרון שבו בחרו הרופאים הוא הסרה של רקמת השחלה והקפאת הרקמה לשימוש עתידי. הניתוח שבו מסירים את הרקמה מבוצע באופן אנדוסקופי ובניגוד לטיפולים האחרים שהוזכרו לעיל, לא מצריך הכנות מיוחדות או מעבר של טיפולים הורמונאליים שונים. בימים אלו עתידה המטופלת לסיים את הטיפולים הכימותרפיים ואם הכל יתנהל כשורה לפי התחזיות, ניתן יהיה להשתיל בגופה את הרקמה שהוסרה ממנה לפני תחילת הטיפולים הקשים.
כיצד מבוצע הניתוח בפועל?
הניתוח להסרת רקמת שחלה מבוצע ללא צורך בפתיחת הבטן אלא בשיטה הלפרוסקופית. לאחר ההסרה של הרקמה, היא מועברת להקפאה עמוקה לצורכי שימור בטמפרטורה של קרוב למינוס מאתיים מעלות צלזיוס. מדובר על הפתרון היחיד המוצע כיום לילדות שעדיין לא התחילו לבייץ, המועמדות לטיפולים כימותרפיים או להשתלת מח עצם.
נכון להיום הטיפול מבוצע במעט מאוד בתי חולים ברחבי העולם כשלמעשה הוא נחשב עדיין לטיפול ניסיוני. עד כה באו לעולם חמישים ילדים בלבד לנשים שעברו את הטיפול.
חשוב מאוד לציין כי לא תמיד ישנו צורך להשתיל את רקמת השחלה שהוסרה בניתוח. לפני שניתן לקבל את ההחלטה בנוגע להשתלת הרקמה בגופה של המטופלת יש לבדוק האם אכן התפקוד השחלתי אבד והאם אכן מאגר הזקיקים נהרס לחלוטין כתוצאה מהטיפול האונקולוגי. במידה והפוריות לא נפגעה, ניתן לוותר על ההשתלה.