טיפולים גנטיים בסרטן

טיפול גנטי והקשר לסרטן

מחלת הסרטן היא מחלה הנגרמת משגשוג לא מבוקר של תאים הגורם ליצירת גידולים. השגשוג הזה נגרם בין היתר בגלל מוטציות גנטיות שונות, הגורמות לכך שהתא ימשיך להתחלק באופן בלתי ניתן לעצירה. שגשוג לא מבוקר זה מוביל בסופו של דבר ליצירת גידול שעלול לשלוח גרורות.

מוטציה כזו נקראת אונקוגן – גן שגורם לגידול סרטני והיא הבסיס הגנטי לסרטן.

טיפול גנטי הוא טכניקה ניסיונית שבה מכניסים חומר גנטי אל הגידולים או אל תאי הגוף, במטרה להתגבר על המוטציות שגרמו לגידול מלכתחילה ולהפסיק את שגשוג הגידול. שיטות טיפוליות נוספות לסרטן כוללות כימותרפיה, הקרנות, טיפול ביולוגי ועוד.

השפעת הגנים על התפתחות גידולים

החומר הגנטי, ה-DNA, הוא האחראי הבלעדי למתן ה"פקודות" השונות לשם תפקוד תאי הגוף. על החומר הגנטי מקודד מידע, שמוביל בסופו של דבר ליכולת החיים של כל תא בנפרד ושל הגוף באופן כללי. החומר הגנטי נמצא על הכרומוזומים שבגרעין כל תא, ועליו מקודדים עשרות אלפי גנים שמובילים ליצירת החלבונים השונים.

תהליך יצירת החלבונים מורכב מ-3 שלבים: החומר הגנטי מתחיל כ-DNA בגרעין התא ומשם עובר שעתוק ל-RNA, שהוא חומצת גרעין נוספת שמאפשרת את תרגום הקוד הגנטי לחלבונים. ללא המעבר המדויק הזה, לא ייווצרו חלבונים מתאימים בתא והתא ימות.

בחלק מה-DNA יש רצפי בקרה, שאחראים לתזמון המדויק של התחלת והפסקת תהליכי השעתוק והתרגום. רצפים אלה אומרים לתא מתי להמשיך בייצור החלבונים ומתי להפסיק, ואחראים על ההחלטה אילו חלבונים ייוצרו.

פגיעה ברצפי הבקרה נחשבת לגורם מרכזי להתפתחות גידולים באופן פראי, כיוון שתהליך הבקרה על השגשוג נפסק.

גישות שונות לגבי טיפול גנטי בסרטן

קיימות שתי גישות עיקריות לגבי הטיפול בחומר התורשתי בתא. גישה אחת גורסת שיש לטפל דווקא בתאים הבריאים, ולשפר את יכולתם להילחם בתאים הסרטניים. למשל, מחקר המתמקד בחקר ננו-חיישנים מבוססי d.n.a שיוכלו לאבחן ולטפל בתאים סרטניים.

בשיטה זו משתמשים בגנים שעוזרים למערכת החיסון לזהות את תאי הגידול ולתקוף אותם. עושים זאת על ידי הכנסת גנים המגרים ייצור קולטנים הנקראים TCR, שנמצאים על תאי T ששייכים לקבוצת תאי הדם הלבנים. קולטנים אלה מוצאים את הדרך אל תאי הגידול ועוזרים לפגוע בהם. מחקרים רבים מנסים כיום להיעזר בהנדסת נוגדנים ללחימה בקולטנים שממוקמים על התאים הסרטניים.

גישה שניה טוענת שיש לטפל בתאי הגידול הסרטניים ולנסות להוביל להפסקת החלוקה שלהם. לדוגמה, ניתן להזריק חומר גנטי שיחליף גנים חסרים ובכך יעזור לבקרה על מחזור התא, או להכניס לתאים גנים שיובילו למוות של התא. למשל, טיפול הפוגע בד.נ.א בתאי סרטן פגומים.

אפשרות נוספת היא החדרת גנים הגורמים לתאי הסרטן להיות רגישים יותר לכימותרפיה או הקרנות.

החדרת הגנים לתאים

כדי להעביר גנים לתאי הגוף, יש להשתמש בווקטור – וירוסים הנושאים את הגנים החדשים ומאפשרים את הכנסת הגנים אל תאי הגוף. הוירוסים מעובדים בצורה מתוחכמת מאוד כך שידעו לזהות את התאים הרלוונטיים ולהחדיר להם את החומר התורשתי.

בשיטה הנקראת "in vivo" מחדירים את הווקטורים ישירות לתוך הגוף במטרה שיתרבו בו ויובילו להחדרת החומר התורשתי אל התאים.

שיטה נוספת נקראת "ex vivo", ובה מגדלים תאים עם החומר התורשתי החדש מחוץ לגוף. בשיטה זו, ראשית מוציאים תאים מהחולה – ממוח העצם או מהדם.

לאחר מכן, על מצע גידול במעבדה, חושפים אותם לוקטור המכיל את המידע התורשתי שרוצים להעביר וממשיכים לגדלם עד שמגיעים למצב בו הם מכילים באופן רשמי את הגנים האלה. לאחר מכן מזריקים אותם אל החולה וכך מעבירים מידע תורשתי חדש אל גוף המטופל.

הטיפול הגנטי בסרטן כיום

כפי שניתן להבין, מדובר בשיטה מסובכת ומורכבת מאוד הנמצאת עדיין במחקר אינטנסיבי. הבעיה העיקרית היא שעדיין אין דרך להבטיח את הכנסת החומר התורשתי אל התאים הרלוונטיים, ועדיין לא בטוחים שהחומר התורשתי המוחדר עובר אינטגרציה מתאימה ב-DNA של החולה.

הטיפול הגנטי בסרטן נמצא עדיין בשלבים מחקריים רבים. אחת לכמה חודשים שומעים על מחקר חדש שהצליח להראות שיפור במצבם של חולים שטופלו בשיטה גנטית כלשהי.

עם זאת, בתחום זה רב הנסתר על הגלוי ועל החוקרים למצוא דרכים מתאימות להביא את הטיפולים לכדי יעילות וזמינות. אחת הבעיות הגדולות של הטיפול הגנטי היא זמינות נמוכה מאוד ומחיר גבוה ביותר. עם זאת, נראה שהתחום נמצא בהתקדמות מתמדת ואנו צפויים לחדשות טובות בנושא כבר בשנים הקרובות.