תא רגיל בגוף שאיבד את יכולת הבקרה על התחלקותו עלול להפוך לגידול סרטני. גידולים ממאירים מאופיינים בקצב חלוקה בלתי מפוקח של תאים.
תרופות כימותרפיות נועדו להרוג את התאים הממאירים או למנוע מהם להתחלק. לכן, תרופות כימותרפיות תוקפות בעיקר מנגנונים הקשורים להתחלקותו של התא, ופוגעות בתאים המתחלקים במהירות.
תרופות כימותרפיות שונות פוגעות בתאים באופנים רבים. תרופות מקבוצת ה"אנטי-מטבוליטים", למשל, משבשות את יצירת המרכיבים הבסיסיים של הדנ"א, ולכן מונעות את הכפלת החומר הגנטי הנדרשת לפני הכפלת התא כולו. תרופות אחרות פוגעות במבנים שמפעילים את חלוקת התא לשניים, או לא מאפשרות פתיחה ויישור של הדנ"א בתא.
מכיוון שמנגנונים של גדילה והתחלקות משותפים לתאים כולם, בריאים כממאירים, גם הרקמה הנורמלית בגוף נפגעת מטיפולים כימותרפיים.
הרקמות המתחלקות במהירות הגבוהה ביותר נתונות לסכנה הגבוהה ביותר, ולכן השיער, העור, רירית המעי ותאי הדם נפגעים ביותר מכימותרפיה. תופעות הלוואי הקשות של הטיפול אינן מאפשרות לעיתים קרובות טיפול אופטימלי, במינון גבוה, שיאפשר לרפא את הסרטן.
טיפולים מכווני מטרה
בשונה מטיפולים כימותרפיים, טיפול מכוון מטרה מיועד כנגד מטרה ביולוגית מוגדרת וברורה. ההתקדמות המדעית בהבנת תהליכים מולקולריים תוך תאיים הביאה לכך שתרופות חדשות שפותחו יופעלו כנגד מטרות ספציפיות בתא, וייקשרו לחלבונים מסוגים שונים באופן ישיר, וכך יתערבו בתהליכי הולכת האותות בתא.
פגיעה בתהליך העברת האותות משמעותית ביותר בהתפתחותו של גידול ובהפיכתו של תא לממאיר, ולכן התערבות נוספת שתמנע את נעברת האותות השגויה היא אפשרות ביולוגית הגיונית ורבת עוצמה, באופן תיאורטי ומעשי אחד.
טיפולים ביולוגים שונים
טיפולים ביולוגיים שונים הופיעו בעשורים האחרונים עם מידת הצלחה שונה. הנה כמה מהתרופות הביולוגיות מכוונות המטרה שמשמשות היום לטיפול בסוגי סרטן שונים
גליבק (Gleevec)
תרופה זו זכתה לפרסום הרב ביותר, וגם להצלחה הרפואית המרשימה ביותר. בסוג של לוקמיה המכונה CML נמצא שינוי גנטי קבוע ("כרומוזום פילדלפיה"), שיוצר חלבון פגום הפועל בתא ללא הפסקה וגורר התמרה סרטנית. חלבון זה נקרא על ידי החוקרים BCR-ABL.
התרופה גליבק נקשרת לחלבון זה ומונעת את פעולתו. כתוצאה מהפסקת הפעולה של החלבון הפגוע נעצרת המחלה לחלוטין. למעשה, ברובם הגדול של החולים, נטילה קבועה של גליבק תביא לנסיגה מוחלטת של המחלה, והעלמותה מן הגוף.
עם זאת, אין מדובר בריפוי מלא. כאשר מפסיקים ליטול את הטיפול, יש סיכון גבוה להופעה מחודשת של הלוקמיה. אף על פי כן, טיפול ממוקד זה הוביל למהפכה בטיפול בלוקמיה מסוג CML, ושיפר מאוד את הפרוגנוזה של החולים במחלה.
הרצפטין (Herceptin)
תרופה ביולוגית זו חשובה בייחוד כטיפול בסוגים מסויימים של סרטן השד. התגלה, שתאים של סרטן השד נושאים לעיתים על גביהם קולטן שנקרא HER2.
קולטן זה חשוב לתא הסרטני ונחוץ לו כדי להתחלק ולשגשג. חסימה של קולטן זה פוגעת בהתקדמות של הגידול הממאיר, ומעלה את סיכוי החולה להירפא ממחלתו.
התרופה הרצפטין נקשרת לקולטן, ולא מאפשרת לו לפעול. בעוד שבעבר, חולות עם סרטן שד שבטאו קולטן זה נחשבו לבעלות פרוגנוזה רעה, בעזרת טיפול בהרצפטין סיכויי ההחלמה של נשים אלו השתפרו מאוד.
אווסטין (Avastin)
מזה זמן רב היה ידוע שגידול ממאיר זקוק להזנה טובה על ידי כלי דם. כמו כל תא חי, התא הסרטני זקוק לחומרי תזונה וחמצן. גידולים ממאירים נוטים להפריש חומר מיוחד המעודד צמיחה של כלי דם אל תוך הגידול .
חומר זה נקשר לקולטן על תאים של כלי דם וגורם להם להתחלק וליצור כלי דם חדשים. אווסטין פועלת כנגד מנגנון זה.
התרופה נקשרת לגורם הגדילה, מונעת את קשירתו לקולטן, ולא מאפשרת צמיחת כלי דם לתוך הגידול. בהיעדר אספקת כלי דם, התאים בגידול הממאיר מתים. תרופה זו נמצאת בשימוש נרחב בסרטן מעי גס בשלב מתקדם, ובסוגי סרטן אחרים.
מלבד שלושת התרופות הללו, קיימות תרופות רבות אחרות המשמשות לטיפולים בסגים שונים של סרטן, במגוון מנגנונים.
האם הטיפולים הביולוגים יחליפו את הטיפולים הכימותרפיים?
לעת עתה, התועלת שבטיפול ביולוגים מוגבלת למדי. למעט גליבק, שנחלה הצלחה אדירה בטיפול בלוקמיה מסוג CML, שאר התרופות הביולוגיות מראות פעילות חלקית בלבד כנגד גידולים ממאירים.
למעשה, טיפול ביולוגי יחיד אינו יכול לרפא סרטן משום סוג, בכלים הנמצאים כיום בידי הרפואה. בניגוד לתרופות כימותרפיות רבות, שהראו יכולות מפליאות לרפא סרטן באחוזים ניכרים (למשל: בסוגים של לימפומות, סרטן אשכים, ועוד), תרופות ביולוגיות משמשות היום רק כטיפול משלים.
התועלת שבתרופות אלו מתמצה ברוב המקרים בתוספת מעטה לסיכויו של החולה להירפא, ולחיות חיים ממושכים.
עם זאת, אין ספק שלתרופות אלו יתרונות גדולים על התרופות הכימותרפיות הקלאסיות.
תופעות הלוואי שלהן הרבה פחות משמעותיות, והן פועלות באופן ממוקד יותר כנגד הגידולים הסרטניים, עם פגיעה מינימלית ברקמה הבריאה. המחקר העתידי מתקדם אל עבר פיתוח תרופות מכוונות מטרה יעילות ובטוחות יותר.
ראו גם