ויטמין B17 ומחלת הסרטן

כאשר מופיעה מחלת הסרטן, מכל סוג שהוא, מנסים החולים למצוא פתרונות גם באמצעות הרפואה המשלימה.

חלק מיתרונותיה של רפואה זו, הם בעצם היותה משלימה לאותם טיפולים מהרפואה הקונבצינאלית. אולם, יש לזכור, כי לפעמים, הטיפולים או התוספות אשר מומלצים על ידה, לא עברו בדיקה או הוכחו בצורה מדעית כל צרכם. מעבר לכך, גם בנטילת תרופות או תוספים, כמו ויטמין B17, יש להשלים את הריפוי באמצעות טיפולים הלקוחים מהרפואה הקונבנציונלית.

הרפואה המשלימה מתבססת על ההנחה, כי סרטן, וכמוהו מחלות נוספות, מושפע מגורמים סביבתיים, כמו מזון, זיהום אוויר ועוד.

ויטמין B17, הנקרא גם אמיגדלין או ליטריל, נמצא בעיקר בחרצני פירות, בעיקר המשמש, אך גם בזה של האגס והתפוח. הוא נמצא גם בשקדים, אגוזי מקדמיה, ובקליפות התפוחים.

ההנחה היא כי B17 יעיל בהריגת תאי הסרטן, בלא לפגוע בתאים הבריאים הסובבים אותו, כלומר כבעל פעילות סלקטיבית.

הוא נמצא בשימוש עשרות שנים כנגד סרטנים שונים, במיוחד במרפאות הנמצאת במקסיקו, ומסתמך על מחקרים אשר הראו כי אין מקרי סרטן בשבטים אשר ניזונים בעיקר מוויטמינים מהטבע בכלל, ומאכילת ויטמין זה בפרט.

עם זאת, יש להיזהר ממתן כמויות גבוהות מדי, עקב רעילותו הרבה. מכיוון שחסר מידע אמפירי כמותי על יעילותו של ויטמין B17, קשה מאד להמליץ על כמות ספציפית אשר תתאים לאדם החולה.

השימוש בויטמין B17 ויעילותו

מחקר אחד שהתפרסם העיד כי מסקירת 98 מטופלים אשר השתמשו בוויטמין B17 במהלך מחלתם, נמצא כי יעילותו הייתה שוות ערך ל 5%.

ארבעה חולים אשר השתמשו בוויטמין זה הציגו נסיגה חלקית ואצל שני חולים נוספים, חלה נסיגה מלאה.

התקדמות המחלה נעצרה אצל חולים נוספים מתוך כלל הדגימה. מחקר זה לא התפרסם בכתב עת רפואי כלשהו, ואין הוכחות כלשהן למידת נכונותם או מהימנותם. עם זאת, אחוזי הצלחה גבוהים יותר נבדקו במרפאות מקסיקו אשר הנהיגו אצלם את שיטת הטיפול הזו, ומסופרים על ידי מטופלי המרפאה עצמם.

הביקורת החריפה ביותר על ויטמין זה נבעה מעצם העובדה כי תוצרי הלוואי והפירוק שלו הינם חומר הציאניד. אולם כאשר ויטמין B17 ניתן דרך הוריד, אין חשש להרעלת ציאניד.

מעבר לכך, ישנה המלצה לתוספות שונות, בכדי לעודד את ספיגתו בגוף. תוספות אלו הן: אבץ, ויטמין C, מגנזיום, סלניום ומגוון ויטמינים ממשפחות A ו- B. כל אלה יילקחו במשולב עם המלצות תזונתיות המתאימות לחולי סרטן. מעבר לכך, לאחר טיפול ממושך, עלול הגוף לפתח עמידות וסבילות כנגד שיטת טיפול זו, ולכן חשיבות השילוב עם טיפולים אחרים, הינה קריטית.

אופן פעולתו של החומר

מולקולות B17 מורכבות מחומרים רעילים כמו ציאניד ובנזלדיהייד. חומרים אלה עלולים להיות קטלניים למרבית התאים בגוף, כאשר הם ניתקים זה מזה. שיחרור החומרים יקרה כאשר המולקולה תתקל באנזים בטא-גלוקוסידייז (beta-glucosidase).

הסתבר כי התאים הסרטניים ותאי הגידול מכילים כמויות גדולות של אנזים זה, ומועטים באנזים הרודניז (rhodanese)  אשר עלול להפוך את החומרים לבלתי רעילים. כך שאנזימים אלו מסמנים למולקולת B17, על אופי התא והצורך בהריסתו.

בכדי להשיג אפקט משמעותי, יש להעלות את המינון לרמה גבוהה יחסית. הטיפול, לרוב ייעשה דרך הוריד (IV) בהשגחת רופא לניטור תופעות לוואי או סיבוכים מידיים. מכיוון שהטיפול לא נמצא בשימוש במרפאות קונבנציונליות, אין הכרח דיווח על שיעור תופעות הלוואי או הגדרתם.

הסברה היא כי הטיפול הניתן דרך הוריד הינו בטוח יותר מאשר טיפול הניתן דרך הפה (PO) מבחינת יעילות הטיפול והסיכון לסיבוכים.

ראו גם:

הקשר בין צריכת מוצרי חלב לסרטן השד וסרטן השחלה

תזונה נכונה ומומלצת לחולי סרטן