ברכיתרפיה היא שיטה חדשה לריפוי בקרינה. בניגוד להקרנות רגילות, בהם מקור קרינה מקרין את הגידול מחוץ לגוף, בברכיתרפיה מושתל מקור קרינה בתוך הגידול הממאיר, ומקרין על סביבותיו מתוך הגוף עצמו.
שימושי הברכיתרפיה
ברכיתרפיה משמשת לטיפול במגוון של גידולים ממאירים מוצקים. מובן שבגידולים במערכות גוף כמו לוקמיה ולימפומה, או גידולים המפוזרים בגוף, לא ניתן לטפל בשיטה זו. ברכיתרפיה משמשת בייחוד לטיפול בגידולם במוח ובצוואר הרחם. אפשר לטפל בברכיתרפיה גם בגידולים בשד, בבלוטת הערמונית, בעור, ועוד.
שיטות שונות של ברכיתרפיה
ניתן לשים את מקור הקרינה בברכיתרפיה ישירות בתוך הגוף, ולהחדירו לתוך הגידול, או להניח אותו בחלל בגוף; בצוואר הרחם, בקנה הנשימה, וכדומה. בטיפול בסרטן העור, אפשר להניח את מקור הקרינה על פני העור.
נהוג לחלק את הטיפול בברכיתרפיה גם לפי כמות הקרינה הניתנת – רמה נמוכה (LDR), רמה בינונית (MDR) ורמה גבוהה (HDR). מקור הקרינה מושתל לעיתים לפרק זמן מוגבל, ולפעמים באופן קבוע.
חומרים המשמשים בברכיתרפיה
מקורות הקרינה בברכיתרפיה הם חומרים רדיואקטיביים, המונחים בתוך "אפילקטורים", או נשאים, בצורות מחטים או צינורות רפואיים. בין החומרים הרדיואקטיביים המשמשים בטיפול: קובלט-60, יוד-125, צסיום-137 ועוד. החומרים הללו הם בעלי תכונות שונות ביחס לסוג הקרינה הנפלטת וזמן מחצית החיים (הזמן שעובר עד שמחצית מהחומר מתפרקת, מדד מקובל לאורך חיים של חומרים רדיואקטיביים).
מהלך הטיפול
לפני החדרתו לגוף של מקור ברכיתרפיה, יש לבצע בדיקות הדמיה שונות, כדי להשיג מידע רב ככל הניתן על הגידול הממאיר, גודלו, מבנהו, והיחס לאיברים הסמוכים. גם האנטומיה המדויקת של הגוף משתנה ממטופל למטופל.
לאחר תכנון מדויק של הטיפול המבוקש, מוחדר האפליקטור, ללא החומר הרדיואקטיבי, אל מקומו המיועד בגוף. באמצעות תוכנות מחשב ואמצעי הדמיה נבדקת התאמתו של מיקום האפליקטור לרמת ומינון הקרינה הנדרשת. לאחר מכן מוכנס החומר הרדיואקטיבי למקומו בתוך הגוף.
חסרונותיה ויתרונותיה של הברכיתרפיה
בניגוד להקרנות, שניתנות בחישוב מדויק ובעזרת סימולטורים משוכללים, בברכיתרפיה לא ניתן לחשב בצורה מדויקת את כמות הקרינה שניתנת, ובייחוד לא את האזור המושפע מהקרינה.
האפשרות לשלוט במקור קרינה בגוף פחותה מהשליטה המושגת בהקרנה תלת ממדית מרחוק. חיסרון נוסף של שיטה זו נוגע לטווחים האפקטיביים של הקרינה. עוצמת הקרינה פוחתת ביחס ישר לריבוע המרחק, ולכן ככל שהמרחק מהמקור גדל, עוצמת הקרינה פוחתת מאוד.
לעומת זאת, לגישה זו גם יתרונות על פני הקרינה הרגילה. בברכיתרפיה אין מעבר של קרינה דרך רקמות בריאות כדי להגיע לגידול. בנוסף, תזוזה של הנבדק במהלך ההקרנות משפיעה על האזור המוקרן, חיסרון שלא קיים בטיפול בברכיתרפיה.
תופעות לוואי
תופעות הלוואי של הטיפול יכולות להופיע כתוצאה מפגיעה ברקמות בריאות סמוכות. פגיעה מוחית בטיפול בגידולי מוח, דלקת בצוואר הרחם ופגיעה במערכת העיכול בטיפול בסרטן צוואר הרחם.
באופן דומה, ברכיתרפיה לעור יכולה לגרום לנשירה של שכבות עור, ברכיתרפיה באזור הערמונית יכולה להוביל לתלונות שונות המצביעות על פגיעה במערכת השתן ועוד. דוגמאות לתופעות לוואי לטווח הארוך של הטיפול הן פגיעה ביכולת המינית (בטיפול בערמונית), צלקות (בטיפול בעור ובשד) וכדומה.
בברכיתרפיה קבועה כדאי להיזהר מקרבה מיוחדת לילדים ונשים הרות. אומנם מקור הקרינה לא מספק קרינה למרחק גדול, ועוצמתה פוחתת עם המרחק, אך בכל מקרה יש להיעזר באמצעי בטיחות נאותים במגע עם אוכלוסיות המועדות לפגיעה.
