בלוטת המגן היא בלוטה חשובה מאוד במערכת האנדוקרינית, האחראית על הפרשת הורמוני התריס. הבלוטה נמצאת בצוואר, ממש מתחת לגרוגרת ואחראית על הפרשת הורמונים חשובים ביותר, האחראים בין היתר לאיזון קצב הלב, לחץ הדם, טמפרטורת הגוף והמשקל.
גורמי סיכון לסרטן בבלוטת המגן
סרטן בבלוטת המגן נוצר לאחר הופעת שגשוג מוגבר של התאים, לרוב לאחר מוטציה גנטית הגורמת לכך. בעוד הסיבה האמיתית להופעת המוטציה והתהליך הממאיר אינה ברורה, קיימים מספר גורמי סיכון להתפתחות הסרטן בבלוטת המגן:
- חשיפה לקרינה – בלוטת המגן רגישה מאוד לחשיפה לקרינה מייננת, ומקרים רבים של סרטן בבלוטת המגן מופיעים לאחר טיפולי הקרנות לאזור הראש והצוואר, וחשיפה מוגברת לקרינה במקום העבודה (טכנאי רנטגן לדוגמא נמצאים בסיכון מוגבר לכך). ולכן, חשוב מאוד להקפיד על שימוש באמצעי הגנה מתאימים על מנת למנוע את חשיפת בלוטת המגן לקרינה המזיקה.
- גויטר – גויטר הוא הגדלת דיפוזית של בלוטת המגן, המופיעה לרוב על רקע הפרעה הורמונלית ומעלה את הסיכון לגידולים סרטניים. הופעת גויטר, או היסטוריה משפחתית של גויטר דורשת לכן מעקב ובירור מתאים.
- תסמונות סרטניות משפחתיות – סרטן בבלוטת המגן מופיע במקרים רבים של תסמונות גידוליות משפחתיות, הגורמות להופעת גידולים במקומות שונים בגוף.
הסימנים של סרטן בבלוטת המגן
סרטן בבלוטת המגן הוא סרטן "שקט" לרוב, אשר אינו גורם לתסמינים בשלבים המוקדמים של המחלה. עם זאת, במקרים רבים קיימות מספר תלונות אופייניות הכוללות:- גוש בבלוטת המגן – במקרים רבים הגוש מתגלה במהלך בדיקה גופנית שגרתית אצל הרופא, או שהחולים יכולים לחוש בו בעצמם.
- הגדלת קשריות לימפה צוואריות – לעתים הביטוי הראשוני של המחלה הוא הגדלת בלוטות לימפה צוואריות, המופיעה בבדיקה גופנית שגרתית. חשוב לזכור שהגדלת בלוטות לימפה היא תופעה שגרתית מאוד, היכולה להופיע גם לאחר הצטננות או דלקת גרון ולכן לא תמיד דורשת בירור של מחלות ממאירות.
- צרידות – הקרבה של בלוטת המגן למיתרי הקול גורמת במקרים רבים להופעת צרידות, הנוסעת מלחץ של הגידול על קופסת מיתרי הקול.
- קשיי בליעה – בדומה לגידולים אחרים באזור הגידול, גם סרטן בבלוטת המגן יכול לחסום את מעבר המזון ושרירי הבליעה, ולגרום להפרעות בליעה.
- כאב גרון – בשלבים מאוחרים הלחץ של הגידול עשוי לגרום להופעת כאב גרון וכאבים בצוואר.
אבחנה של סרטן בבלוטת המגן
במידה ומופיע גוש בבלוטת התריס, הבדיקה הראשונה המתבצעת היא בדיקת דם להורמוני התריס. מדובר בבדיקה פשוטה, אשר במידה ומגלה רמה לא תקינה של הורמוני TSH (גבוהה או נמוכה מדי) דורשת בירור נוסף הכולל:
- בדיקות הדמיה – בדרך כלל משתמשים בבדיקת אולטרסאונד צווארי או בבדיקת מיפוי יוד על מנת לזהות שינויים בבלוטת התריס.
- לקיחת ביופסיה – במידה ובדיקת ההדמיה אינה תקינה, מבצעים לקיחת ביופסיה באמצעות מחט, אשר בעזרתה ניתן להחליט האם מדובר בסרטן או בגוש שפיר.
הטיפול בסרטן בלוטת המגן
בדומה לגידולים ממאירים אחרים, הטיפול בסרטן בלוטת המגן דורש טיפול כירורגי, כימותרפיה או הקרנות כתלות בסוג הגידול ובדרגתו. מכיוון שבלוטת המגן היא בלוטה הקולטת יוד, במקרים רבים משתמשים ביוד רדיואקטיבי על מנת לטפל בגידול (לפני או אחרי טיפול כירורגי).הטיפול הכירורגי במחלה כולל הסרה נקודתית של הגידול, הסרת חלקים מהבלוטה או הסרה שלמה שלה (עם או בלי קשריות לימפה סמוכות), כתלות בסוג הגידול ובפרוגנוזה
