מחקרים רבים ניסו לקשור בין תגובות לתרופות שונות והסיכון המופחת לסרטן. תרופות אנטי דלקתיות ולא סטרואידליות (NSAID) נקשרו בעבר לסיכון מופחת לסרטן השד, מעי גס וסרטן הקיבה.
השפעת תרופות אלו על סיכון מופחת לסרטן העור (מלנומה), נחקר, אולם ממצאי המחקרים לא היו עקביים וסדורים.
הסברה היא כי הקשר הפוטנציאלי בין תרופות נוגדות דלקת וסיכון לחלות בסרטן זה או אחר, הוא נוכחות דלקת במחלות אלו. לכן משערים החוקרים כי יש קשר בין נטילה ממושכת של אספירין ומוות של תאי מלנומה ממאירים.
מחקר חדשני אשר בדק קשר זה, הצליח לעקוב אחר נשים לפרק זמן ארוך של 12 שנה. השימוש באספירין הוערך בקרב אוכלוסיית נשים גדולה, אשר כללה 59,000 נשים קווקזיות לאחר גיל הבלות, בגילאים 50-79. הן נבדקו על פי גוון עורן, כמות החשיפה שלהן לשמש, ההיסטוריה הרפואית בגינה התחילו לנטול אספירין באופן קבוע ועוד מספר גורמים אשר היו עלולים להשפיע על התפתחות מלנומה.
תוצאות המחקר
המחקר, כאמור נמשך לפרק זמן של 12 שנה, בו החוקרים עקבו אחר למעלה מ- 59,000 נשים. 548 נשים חלו במלנומה במהלך שנים אלו. הנשים נשאלו לגבי לקיחת התרופות השכיחות: אספירין, נוגדי דלקת אשר אינן אספירין, או ללא נטילת תרופות כרוניות כלל.
תרופה כרונית הוגדרה כאשר הנשים נטלו אותה לפחות פעמים בשבוע. נשים אשר נטלו אספירין (ASA) היו בעלי סיכון מופחת לפתח מלנומה (21%), בהשוואה לנשים אשר לא לקחו אספירין על בסיס קבוע.
נחקר גם הקשר שבין זמן ואורך השימוש באספירין (פחות משנה; 1-4 שנים; ומעל חמש שנים) לסיכון המופחת אשר גילו נשים אלו. נמצא כי ככל שאורך השימוש באספירין גדל , כך הנשים היו בסיכון מופחת לפתח סרטן עור מסוג מלנומה.
הממצאים הראו כי קיים סיכון מופחת של 11% לאחר שנה של שימוש, 22% לאחר שימוש של שנתיים. ואילו נשים אשר נטלו אספירין יותר מחמש שנים היו בעלי סיכון מופחת של 30%.
לא נמצא קשר דומה בין סיכון מופחת ללקות בסרטן מלנומה ונטילה כרונית של תרופות אנטי דלקתיות אשר אינן אספירין. ההשערה היא שסביר להניח, כי תרופות אחרות לא נלקחו בתדירות ושכיחות השימוש אשר אפיינה את נוטלי האספירין.
מסקנות המחקר
נשים לאחר גיל הבלות אשר נטלו אספירין (ASA) היו בעלי סיכון מופחת, באופן משמעותי לפתח מלנומה. ככל שהן נטלו את האספירין למשכי זמן ארוכים יותר, כך הוא היווה גורם מגן משמעותי יותר. למרות שמחקר זה התבסס על עצם דיווחי הנשים, הוא הראה באופן משמעותי, שיפור בריאותי אצל נשים אלו.
מחקר זה לא הוכיח כי האספירין עצמו הינו הגורם המגן מפני הסרטן, אלא חיזק ואישש ממצאי מחקרים דומים אשר מצאו קשר בין שני גורמים אלו. מחקרים נוספים חייבים להיעשות על מנת לאשש גם קביעה זו.
עם זאת, החוקרים לא מעודדים לקיחת אספירין באופן קבוע, ללא התוויות אשר מבססות לקיחה זו. מכיוון שלנטילה ממושכת של אספירין ישנן תופעות לוואי רבות מסוכנות, כמו דימום ממושך, או פגיעה ברירית הקיבה, יש לחשב את עלות התועלת אשר קיימת בנטילת האספירין של החולה הספציפי.
מעבר לכך, אספירין עלול לפגוע בנטילת תרופות אחרות (בייחוד אלו הגורמות לדילול הדם), ולהוות קונטרה אינדיקציה לנטילת אותן תרופות.
יש להיוועץ ברופא המטפל לפני נטילת אספירין, ואף בטרם הפסקת הנטילה הכרונית, בכדי למנוע תופעות לוואי וסיבוכים פוטנציאלים. חשיבותו של מחקר זה הוא בעצם הדגשת היתרונות שבנטילת אספירין.