מחקרים רבים ניסו לקשור בין תגובות לתרופות שונות והסיכון המופחת לסרטן. תרופות אנטי דלקתיות ולא סטרואידליות (NSAID) נקשרו בעבר לסיכון מופחת לסרטן השד, מעי גס וסרטן הקיבה.
הסברה היא כי הקשר הפוטנציאלי בין תרופות נוגדות דלקת וסיכון לחלות בסרטן זה או אחר, הוא נוכחות דלקת במחלות אלו. לכן משערים החוקרים כי יש קשר בין נטילה ממושכת של אספירין ומוות של תאי מלנומה ממאירים.
תוצאות המחקר
המחקר, כאמור נמשך לפרק זמן של 12 שנה, בו החוקרים עקבו אחר למעלה מ- 59,000 נשים. 548 נשים חלו במלנומה במהלך שנים אלו. הנשים נשאלו לגבי לקיחת התרופות השכיחות: אספירין, נוגדי דלקת אשר אינן אספירין, או ללא נטילת תרופות כרוניות כלל.
נחקר גם הקשר שבין זמן ואורך השימוש באספירין (פחות משנה; 1-4 שנים; ומעל חמש שנים) לסיכון המופחת אשר גילו נשים אלו. נמצא כי ככל שאורך השימוש באספירין גדל , כך הנשים היו בסיכון מופחת לפתח סרטן עור מסוג מלנומה.
לא נמצא קשר דומה בין סיכון מופחת ללקות בסרטן מלנומה ונטילה כרונית של תרופות אנטי דלקתיות אשר אינן אספירין. ההשערה היא שסביר להניח, כי תרופות אחרות לא נלקחו בתדירות ושכיחות השימוש אשר אפיינה את נוטלי האספירין.
מסקנות המחקר
מחקר זה לא הוכיח כי האספירין עצמו הינו הגורם המגן מפני הסרטן, אלא חיזק ואישש ממצאי מחקרים דומים אשר מצאו קשר בין שני גורמים אלו. מחקרים נוספים חייבים להיעשות על מנת לאשש גם קביעה זו.
עם זאת, החוקרים לא מעודדים לקיחת אספירין באופן קבוע, ללא התוויות אשר מבססות לקיחה זו. מכיוון שלנטילה ממושכת של אספירין ישנן תופעות לוואי רבות מסוכנות, כמו דימום ממושך, או פגיעה ברירית הקיבה, יש לחשב את עלות התועלת אשר קיימת בנטילת האספירין של החולה הספציפי. מעבר לכך, אספירין עלול לפגוע בנטילת תרופות אחרות (בייחוד אלו הגורמות לדילול הדם), ולהוות קונטרה אינדיקציה לנטילת אותן תרופות.יש להיוועץ ברופא המטפל לפני נטילת אספירין, ואף בטרם הפסקת הנטילה הכרונית, בכדי למנוע תופעות לוואי וסיבוכים פוטנציאלים. חשיבותו של מחקר זה הוא בעצם הדגשת היתרונות שבנטילת אספירין.
