לאחרונה התפרסם סיפורו של האמן והידוען אמיר פרישר גוטמן שאובחן כחולה סרטן. פרישר גוטמן, שהתמודד באומץ עם הבשורה הקשה, אף החל לעבור סדרה של טיפולים קשים בכדי להתגבר על המחלה. טיפולים אלה כרוכים בתופעות לוואי קשות וגם קיים קושי ניכר להמשיך בשגרת החיים הרגילה.
משום כך, הבשורה המפתיעה שעליה התבשר גוטמן במהלך הטיפולים הרפואיים, על שאיננו סובל מסרטן, מלווה ברגשות סותרים.
מצד אחד, אנחת רווחה על כך שהמחלה לא קיימת. מצד שני, תחושה קשה ואף תסכול מכך שבשורה קשה כל כך ניחתה בשל טעות.
אז איך יכול להיות שמאבחנים מחלה כל כך קשה שכלל איננה קיימת? האם גם לכם זה יכול לקרות? מה עושים כדי שמקרים כאלה לא יישנו?
סתירה בממצאים רפואיים
רופאים בכירים מסבירים שטעויות באבחון של מחלת הסרטן הן דבר נדיר. יש לזכור שטעויות יכולות להיות משני סוגים – טעות יכולה להיות באבחון של מחלה שכלל איננה קיימת (כמו במקרה של גוטמן) ולעיתים כאשר מחלה שונה מאובחנת בטעות כמחלה אחרת.
טעות מסוג אחר יכולה להיות אבחון מוטעה של ממצאים רפואיים המעידים על מחלה, תוך פרשנות שהאדם למעשה בריא. שתי הטעויות הללו אינן רצויות, כמובן, אך יש להכיר בשני היבטים אלה של טעויות באבחון.
לגבי האבחון שגוי של סרטן, מוסיפים המומחים ומסבירים, טעות אפשרית למשל כאשר יש סתירה בממצאים הרפואיים. למשל, כאשר אבחנה על פי תסמינים מרמזת על קיומה של המחלה בעוד שניתוח של דגימת ביופסיה מרמזת שהמחלה איננה קיימת.
יש גם מצבים הפוכים, כאשר על פי הביופסיה נראה שהנבדק חולה בסרטן אולם לא מופיעים כל תסמינים אחרים או בדיקות סמנים שמרמזות אל אפשרות קיומה של מחלה מסוג זה.
אפשרות נוספת לקיומה של טעות נובעת ממתן משקל יתר לתסמינים מסוימים על פני אחרים וכן הנחות מוטעות של הצוות הרפואי. כאשר מדובר באבחון קיומו של גידול בריאות, למשל, כמעט תמיד יהיה מדובר בגידול סרטני ולכן גדול הפיתוי לקפוץ למסקנה זאת.
יחד עם זאת, ידועים גם אירועים נדירים שבהם התגלה בריאות גידול שפיר, כך שחיוני לשלול מצבים כאלה לפני שמתחילים בטיפולים קשים המאפיינים את ההתמודדות עם סרטן.
צעדים בלתי הפיכים
אבחון מוטעה בדבר היותו של אדם חולה במחלת הסרטן יכול להביא לתוצאות עגומות למדי. טיפול כימותרפי, למשל, נושא עימו תוצאות לוואי קשות בהרגשה הכללית, נשירת שיער, בחילות וחשוב לא פחות – דיכוי של המערכת החיסונית.
טיפול כזה משאיר את הגוף חשוף למחלות אחרות, חלקן עלולות להיות קטלניות. כתוצאה מאבחון שגוי של סרטן עשויים הרופאים לבצע הליכים כירורגיים שאינם הפיכים כגון כריתת איברים, למשל, צעד שגורר השפעות פיסיולוגיות, פסיכולוגיות ואחרות. כל זאת, לצד ההשפעה הנלווית על בני המשפחה הקרובים של החולה, שלמעשה כלל איננו חולה.
מחקר, ענווה ורשלנות
למרות שאבחון מוטעה על קיומה של מחלת הסרטן נחשב לנדיר יחסית, חשוב עד מאוד למפות את כל המקרים שתופעה כזאת אכן מתקיימת.
חשוב שייעשה בדרך בית רציני במערכת הרפואית וחשוב שרופאים יהיו מסוגלים לפעול מתוך ענווה לא באופן פסקני, כאשר הנסיבות מעורפלות, לא וודאיות או לא מצדיקות נחרצות. יש להשקיע במחקר בכדי לשפר יותר את דיוק האבחנות אך יש גם צעדים שבהם יכולים לנקוט הנפגעים עצמם. הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בהחלט יכולה לבוא בחשבון, כאשר רופא או מוסד רפואי היו מעורבים בטעויות באבחון. צעד כזה בהחלט מועיל גם לשיפור המערכת, לצד שיפוי הנפגעים מהמקרה.