לאחרונה התפרסם סיפורו של האמן והידוען אמיר פרישר גוטמן שאובחן כחולה סרטן. פרישר גוטמן, שהתמודד באומץ עם הבשורה הקשה, אף החל לעבור סדרה של טיפולים קשים בכדי להתגבר על המחלה. טיפולים אלה כרוכים בתופעות לוואי קשות וגם קיים קושי ניכר להמשיך בשגרת החיים הרגילה.
מצד אחד, אנחת רווחה על כך שהמחלה לא קיימת. מצד שני, תחושה קשה ואף תסכול מכך שבשורה קשה כל כך ניחתה בשל טעות.
סתירה בממצאים רפואיים
רופאים בכירים מסבירים שטעויות באבחון של מחלת הסרטן הן דבר נדיר. יש לזכור שטעויות יכולות להיות משני סוגים – טעות יכולה להיות באבחון של מחלה שכלל איננה קיימת (כמו במקרה של גוטמן) ולעיתים כאשר מחלה שונה מאובחנת בטעות כמחלה אחרת.
לגבי האבחון שגוי של סרטן, מוסיפים המומחים ומסבירים, טעות אפשרית למשל כאשר יש סתירה בממצאים הרפואיים. למשל, כאשר אבחנה על פי תסמינים מרמזת על קיומה של המחלה בעוד שניתוח של דגימת ביופסיה מרמזת שהמחלה איננה קיימת.
אפשרות נוספת לקיומה של טעות נובעת ממתן משקל יתר לתסמינים מסוימים על פני אחרים וכן הנחות מוטעות של הצוות הרפואי. כאשר מדובר באבחון קיומו של גידול בריאות, למשל, כמעט תמיד יהיה מדובר בגידול סרטני ולכן גדול הפיתוי לקפוץ למסקנה זאת.
צעדים בלתי הפיכים
אבחון מוטעה בדבר היותו של אדם חולה במחלת הסרטן יכול להביא לתוצאות עגומות למדי. טיפול כימותרפי, למשל, נושא עימו תוצאות לוואי קשות בהרגשה הכללית, נשירת שיער, בחילות וחשוב לא פחות – דיכוי של המערכת החיסונית.
טיפול כזה משאיר את הגוף חשוף למחלות אחרות, חלקן עלולות להיות קטלניות. כתוצאה מאבחון שגוי של סרטן עשויים הרופאים לבצע הליכים כירורגיים שאינם הפיכים כגון כריתת איברים, למשל, צעד שגורר השפעות פיסיולוגיות, פסיכולוגיות ואחרות. כל זאת, לצד ההשפעה הנלווית על בני המשפחה הקרובים של החולה, שלמעשה כלל איננו חולה.