בשנים הקרובות, צפוי הסרטן להפוך לגורם התמותה מספר אחד בעולם המערבי. סוגי הסרטן רבים ומגוונים, אך כולם פוגעים ברקמות ומערכות שונות בגוף האדם. כאשר אדם לוקה בסרטן, עליו לעבור סדרות של טיפולים- כימותרפיה, הקרנות, או ניתוחים להסרת הגידולים. אלו הם טיפולים כואבים, בעלי תופעות לוואי רבות, ואחוזי הצלחה משתנים. על כן, כיום מושם דגש רב על מניעת מחלת הסרטן ועל איתורה המוקדם של המחלה.
אחד מסוגי הסרטן הנפוצים ביותר אצל גברים הוא סרטן הערמונית. בדיקה שמאפשרת לבחון את פי הטבעת ואת המעי הגס באופן נקודתי ומדויק יכולה להיות יעילה ביותר באיתור הגידולים בשלבים מוקדמים, שבהם קל ופשוט יחסית לטפל במחלה. זהו בדיוק מטרתה של בדיקת הקולונוסקופיה.
מה היא בדיקת הקולונוסקופיה
קולונוסקופיה היא בדיקה המשמשת לאבחון ולטיפול במחלות הפוגעות במערכת העיכול התחתונה, כלומר החלק התחתון של המעיים ושל פי הטבעת. באמצעות החדרת צינור שבקצהו מחוברת מצלמת וידאו זעירה לתוך המעיים, יכולים הרופאים לראות על מסך וידאו את המתרחש במערכת העיכול בזמן אמת. הבדיקה מאפשרת לאתר גידולים סרטניים, פוליפים (גידולים שפירים), דלקות במעיים ומחלות נוספות. כמו כן, מאפשרת הקולונוסקופיה להסיר פוליפים מהמעיים, לקחת דגימה מרקמת המעיים לצורך בדיקות מעבדה, ולעצור דימומים שעשויים להתרחש במעיים. הקולונוסקופיה נחשבת לבדיקה בטוחה ויעילה, משום שהיא מאפשרת לאתר בעיות במערכת העיכול כבר בשלב מוקדם של התפתחותן.
מתי מומלץ לבצע קולונוסקופיה
סרטן במעיים ובערמונית נעשה נפוץ יותר בגיל 50 ומעלה, ולכן מומלץ לכל אדם שהגיע לגיל זה לעבור בדיקת קולונוסקופיה אחת לעשר שנים. אנשים שנמצאים בסיכון גבוה יותר למחלה, כמו אנשים בעלי נטייה גנטית או מחלות כרוניות אחרות שקשורות למעיים, נדרשים להיבדק בתדירות גבוהה יותר.
בנוסף, רופא אורולוג יפנה לבדיקת קולונוסקופיה במקרה שיתגלו במטופל מצבים קיצוניים של אנמיה, ירידה במשקל, כאבי בטן, דימומים מפי הטבעת ושלשולים חריפים.
מהלך הבדיקה
בדיקת הקולונוסקופיה נעשית תחת טשטוש. הנבדק מגיע למכון הבדיקה ומקבל זריקה לווריד שגורמת לטשטוש. כאשר הטשטוש אינו מספק, ניתן לערוך את הבדיקה גם בהרדמה מלאה. המטופל שוכב על מיטת הטיפולים על צידו, והאנדוסקופ- אותו צינור בעובי אצבע שבקצהו מצלמה, מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת לעומק המעי הדק, ועד לתחילתו של המעי הגס.
על מנת שהרופא יוכל לראות בצורה מיטבית את המתרחש במעיים, נדרש הנבדק לבצע הכנה לבדיקת הקולונוסקופיה שלושה ימים מראש, בדיאטה מיוחדת ובשימוש בחומרים המרוקנים את המעיים. הרופא יכול לעקוב אחר המתרחש במעי דרך מסך הווידיאו, עליו מוקרנות התמונות מהמצלמה, מוגדלות פי 6. ניתן אף להקליט את הבדיקה לצפייה חוזרת. אם נמצא במהלך הבדיקה ממצא חריג, נלקחת במקום דגימה הנמסרת לבדיקה במעבדה.
הבדיקה אורכת כחצי שעה, ולאחריה נשאר הנבדק להתאוששות מהטשטוש למשך שעה וחצי. כאשר הבדיקה נעשית כראוי, הנבדק לא חש כל כאב במהלכה או אחריה. לעיתים לאחר ההתאוששות מהבדיקה ולאחר אכילה, עשוי הנבדק לחוש לחצים בבטן והצטברות גזים, אותם מומלץ פשוט לשחרר על מנת לא לסבול מכאבי בטן. סיבוך נוסף שעשוי להתרחש בעקבות הבדיקה הוא דימום קל של המעיים, בעיקר כאשר נלקחת ביופסיה. על פי רוב, הדימום נעצר מעצמו. כאשר הדימום ממשיך, ייתכן ומדובר בפגיעה ברקמת המעי. זהו סיבוך נדיר מאוד, אך הוא דורש התערבות כירורגית מיידית, אחרת הוא מהווה סכנת חיים.
