בעבר, אנשים שטופלו בכימותרפיה למחלת הסרטן, התבקשו על ידי רופאיהם לנוח ולהפחית את הפעילות הגופנית.
עצה זו נכונה במקרים בהם תנועה גורמת לכאב, קצב לב מהיר או קוצר נשימה. אך מחקר חדש מוכיח כי פעילות גופנית בטוחה ואפשרית במהלך טיפול בסרטן, ואף משפרת את התפקוד הפיסי ואיכות החיים.
בעוד שכימותרפיה היא שיטת טיפול הכרחית לסרטן, היא כרוכה בנזקים משמעותיים לגוף, המתבטאים בתחושת עייפות, בתחושות חולי כלליות, בנוסף לתופעת נשירת השיער. אך המחקר קובע כי מטופלים המקפידים על ביצוע מספר תרגילים גופנים במקביל לתהליך הטיפול, משפרים את יעילות הכימותרפיה, ומפחיתים את ההשפעות השליליות הנגרמות למערכת הלב וכלי הדם.
המחקר לבדיקת הקשר בין פעילות גופנית לשיפור כימותרפיה
המחקר החדשני, שבוצע על ידי מדענים בבית הספר לרפואה של פרלמן באוניברסיטת פנסילבניה, ופורסם במגזין האמריקאי לפיזיולוגיה, השתמש במודל עכבר לבדיקת תרופת הסרטן הנפוצה, דוקסורוביצין, אשר למרות יעילותה לטיפול במגוון נרחב של סוגי סרטן, אחת מתופעות הלוואי החמורות ביותר שלה, היא נזק לתאי הלב.
בטווח הארוך, נזק זה עלול לגרום לאי ספיקת לב. כמובן שמטרת התמקדות הטיפול היא בסרטן, ורופאים נדרשים לעשות את כל הנדרש כדי למגר אותו. יחד עם זאת, יש להתמודד עם הסיכון המוגבר לטווח הארוך, להתרחשות מחלות לב וכלי דם.
מחקרים קודמים כבר הוכיחו כי פעילות גופנית לפני או לאחר טיפול כימותרפיה, משפיעה באופן חיובי על בריאות המטופלים, אך המחקר החדש נועד לבדוק את השפעות הפעילות הגופנית במהלך הטיפול.
צוות המחקר ביצע ניסוי במהלכו עכברים עם מלנומה חולקו לארבע קבוצות. קבוצה אחת לא קיבלה טיפול דוקסורוביצין, הקבוצה השנייה קיבלה את הטיפול, הקבוצה השלישית קיבלה את הטיפול והועמדה על תרגול הליכונים שבוצע במשך 45 דקות, חמישה ימים בשבוע, והקבוצה האחרונה ביצעה את הפעילות הגופנית, אך לא קיבלה את התרופה.
ממצאי המחקר
לאחר שבועיים מצאו החוקרים כי שילוב הפעילות הגופנית במהלך טיפול הכימותרפיה הניב יתרון משמעותי שהתבטא בכיווץ הגידולים יותר מכפי שניתן היה להשיג באמצעות טיפולי הכימותרפיה לבדם, למרות שבאופן בלתי צפוי במידה מסוימת, לא נמצאו ראיות המעידות על הפחתת הנזק לרקמת הלב.
המדענים סבורים כי עדיין יש צורך במחקרים רבים נוספים, אך תוצאות המחקר הנוכחי מוכיחות את העובדה לפיה פעילות גופנית מגבירה יותר את פעילות התרופה לסרטן. אם יתבססו ממצאים אלו באמצעות מחקרים נוספים, רופאים יוכלו להשתמש במינונים מופחתים של כימותרפיה, ולהפחית בכך את הסיכוי לתופעות לוואי שליליות.
האופן בו משפיעה פעילות גופנית קבועה על הטיפול בסרטן
השפעות הפעילות הגופנית המבוצעת במהלך טיפול כימותרפיה, מתבטאת באופנים רבים, הכוללים:
- שמירת או שיפור יכולות התפקוד הגופני.
- שיפור שיווי המשקל, וסיכון נמוך יותר לנפילות ושברים בעצמות.
- שמירת תפקוד נאות של השרירים.
- הפחתת הסיכון למחלות לב.
- שיפור זרימת הדם לרגליים והפחתת הסיכון לקרישי דם.
- הפחתת התלות באחרים לביצוע פעילויות רגילות של חיי היומיום.
- שיפור ההערכה העצמית.
- הפחתת הסיכון לחרדה ודיכאון.
- הפחתת הבחילות.
- שיפור היכולת לקיום קשרים חברתיים.
- הפחתת תסמיני העייפות.
- שלטה טובה יותר במשקל.
- שיפור איכות החיים.
ניתן לבצע תכנית פעילות גופנית באופן עצמאי, אך התוצאות הטובות יותר מתקבלות עם ליווי של מומחה כגון פיזיותרפיסט או פיזיולוג. יש להקפיד לקבל תחילה אישור מהרופא, ולוודא שהאדם המדריך את הפעילות הגופנית, מבין את אבחון הסרטן הספציפי של המטופל, והמגבלות אותן הוא חווה.
אנשי מקצוע שהוכשרו במיוחד, מסייעים למטופל למצוא את סוג הפעילות הגופנית המתאימה והבטוחה ביותר עבורו, כולל הבנת התדירות ועוצמת התרגילים.
>
