השפעותיו הפסיכולוגיות של הסרטן
סרטן הוא מחלה קשה להתמודדות, הן מהפן הגופני-רפואי, והן מהפן הרגשי-פסיכולוגי. ההתרחשויות הגופניות נמצאות כמעט מחוץ לשליטתו של החולה, והמחלה מופיעה ללא הזמנה, בדרך כלל גם ללא התראה מראש.
המחלה מביאה עימה כאבים, וטיפולים המשבשים את אורחות החיים וגורמים לתחושות רעות ומכאובים. לא ניתן לדעת מתי המחלה תיסוג ומתי תפרוץ, מה יהיו השלכותיה על פוריות החולה, וההתמסרות לצוות הרפואי צריכה להיות כמעט מוחלטת.
הפן הרגשי המלווה את המחלה הינו בעל משמעות לא פחות חשובה. חוסר השליטה, השינוי הכפוי בשגרה, באורחות החיים וביכולת התפקוד, ההתמודדות עם סכנת המוות המרחפת ועוד – כל אלה יכולים לגרום לטלטלות רגשיות קשות, ולהוביל למצבים רגשיים כגון דיכאון וחרדה (עד לרמה קלינית של ממש).
יש לציין, שהשפעות רגשיות אלה הוכחו גם כבעלות השפעה על התגובה לטיפולים הפיזיולוגיים במחלה עצמה.
סרטן השד
סרטן השד הוא אחד מסוגי הסרטן הנפוצים, התוקף על פי הסטטיסטיקות אחת מכל 9 נשים (אם כי גם גברים עשויים ללקות בסרטן השד, בשכיחות נמוכה יותר).
במקרים רבים, הטיפול בסרטן השד מגיע לכדי צורך לבצע כריתה מלאה או חלקית של השד. בנוסף להתמודדויות האופייניות לכל מחלת סרטן, נאלצות הנשים להתמודד גם עם אובדן איבר בעל משמעות רגשית רבה, הן לדימוי הגוף והן לתפיסת הנשיות, המיניות, האמהות וכדומה.
התמקדות הטיפול הפסיכולוגי לאחר כריתת שד
מצבה הנפשי של החולה לאחר כריתת שד יכול להשתנות מאישה לאישה, על פי תפיסת עולמה, מבנה אישיותה, ומערכת התמיכה שיש לה.
יחד עם זאת, נשים רבות לאחר כריתת שד מתארות קשיים בהתמודדות עם אובדן תפיסת הגוף המוכרת להן. בתרבות המערב, השדיים הם איבר שלא רק קשור לאמהות האישה (כאיבר הנקה), אלא גם למיניות שלה, ולאופן שבו בן זוגה רואה אותה.
הטיפול עוסק בבנייה של תפיסת גוף חדשה ושלמה, למרות האיבר החסר. המטפל עוזר לאישה להחזיר לעצמה תחושה של נשיות, של היכולת להיות מושכת, תוך כדי הקטנה של תחושות אפשריות כמו עיוות, דחייה וכו'.
בנוסף להתמודדות עם ההשלכות הישירות על הגוף של כריתת השד, הטיפול עוסק גם בהתמודדות עם תהליך של החלמה, יציאה משגרת החיים וחזרה אליהם לאחר כריתת השד.
לסביבתה של החולה יש משמעות רבה ביכולתה להתמודד עם המחלה ועם השינוי שחל בגופה. הטיפול הפסיכולוגי מאפשר בחינה של חיי החולה לפני ואחרי הכריתה, לצד הצעת דרכים אפקטיביות להתמודדות עמם, ועם ציפיות הסביבה.
חלק חשוב בטיפול הוא מתן לגיטימציה למגוון תחושות ורגשות שעשויים לעלות אצל החולה, הן ביחס למחלה והן ביחס לגופה שלאחר הכריתה.
הטיפול ותחושת השותפות
ההבנה שנשים רבות חוות תחושות דומות, ושתחושות העצב או האבל על השד האבוד, יחד עם חרדות מפני המחלה או מפני המוות, הם נורמאליים, עשויה להקל על הנשים בהתמודדותן.
שאלה נוספת שעשויה לעלות במהלך טיפול נוגעת לאפשרות לבצע שיחזור של השד הכרות. נשים רבות מתבלטות לאחר כריתת שד בשאלה זו, ועליהן גם להתמודד עם מה שסביבתם הקרובה מצפה מהן לעשות בנידון.
סוגי הטיפול
מחקרים מראים שבטיפול פסיכולוגי האלמנט המשמעותי ביותר להצלחת הטיפול הוא הקשר בין המטפל למטופל. כך גם בטיפול בנשים לאחר כריתת שד. כאשר נוצר קשר תומך, הגישה הטיפולית מהווה מוקד משני בלבד.
חלק מהמטפלים יציעו טיפול דינאמי המתבסס על שיחות ועיבוד מילולי של התחושות, הרגשות והשאלות שעולות אצל החולה לאחר הניתוח.
מטפלים קוגניטיביים יתמקדו במחשבות השליליות, שאינן בהכרח מעוגנות במציאות, תוך ניסיון להפחית את החרדה שמחשבות אלה עשויות לעורר. ואילו מטפלים באומנות או בדרמה יעשו שימוש בכליהם על מנת לגעת באותן נקודות חווייתית יותר ופחות מילולית.
אולי יעניין אותך לקרוא גם:
